כתשעה חודשים לאחר כניסת הפסקת האש במלחמה בצפון וכחצי שנה לאחר תום הפינוי, פחות ממחצית מחברות הטכנולוגיה בגליל המזרחי חזרו לפעילות. כך עולה ממחקר חדש של מרכז הידע האזורי גליל מזרחי, שבמיפוי ראשון מסוגו חושף תמונת מצב לגבי חברות הייטק ואגריפודטק בגליל המזרחי.
בין הממצאים המרכזיים שנחשפו עולה כי מתוך 163 חברות טכנולוגיה פוטנציאליות שמופו ופעלו בגליל המזרחי ערב המלחמה, רק 64 (כ-40%) פעילות כיום באזור. עוד 29 מהחברות אינן פעילות כלל, ו-32 חברות חזרו לפעילות, אך לא בגליל המזרחי.
מנגד, על פי מחברי הדוח ניכר כי קיים פוטנציאל צמיחה משמעותי למרחב. חברות שעזבו בעקבות המלחמה מביעות רצון לחזור, בתנאי שהממשלה תראה את הרצון והנכונות שלה ותדאג למענקים ותמיכה מתאימה – אך נראה כי זו לא מצליחה עד כה לעמוד בציפיות ובצרכים של השטח. מאחורי הדוח עומדים מרכז הידע של האקדמית תל-חי ואשכול רשויות גליל מזרחי, בשיתוף צוות חדשנות גליל מזרחי של civix - קרן בלומברג.
לפני כחודש הכריזה הממשלה על תוכנית לשיקום הכלכלה והתעשייה ביישובי גבול הצפון, אך זו הובאה בשנה איחור מהמובטח ורחוקה עוד מלממש את התקציבים עליהם התחייבה – מעל לחצי מיליארד שקלים. הדרישות הבירוקרטיות הרבות לא מוסיפות תקווה רבה לבעלי המפעלים ששבו לגליל. אך למרות כל זה, כבעלי חברות הזנק שמנסים להביא בשורות חדשות לעולם בתחום הפודטק, הם לא מוכנים לאבד את הרוח והתקווה מהמפרשים.
אריק דיין, יו"ר מינהלת האגריפודטק בגליל המזרחי: "המיפוי הנוכחי הוא קריאת השכמה, מטרתו ליצור תמונת מצב אמינה שתסייע לנו לבנות תוכנית אסטרטגית לשיקום, צמיחה ופיתוח האזור. הנתונים מראים שאומנם המצב הנוכחי מורכב, אך יש גרעין חזק וצעיר של יזמות וטכנולוגיה עם רצון רב להגיע ולחזור לצפון".
מינהלת האגריפודטק, המורכבת מ-15 שותפים בהובלת המכללה האקדמית תל-חי (נציגי הרשויות, האשכול, חברות כלכליות אזוריות, פילנתרופיה וגופי המחקר והאקדמיה בגליל), הצליחה בעזרת כסף פילנתרופי לתמוך בחזרתן ובחיזוקן של תשע חברות שהתחייבו להפעיל את מרכז הפעילות שלהן בקריית-שמונה וברחבי הגליל המזרחי. כל חברה שזכתה בקול קורא קיבלה חצי מיליון שקלים לצורך שיקומה והחזרתה לגליל המזרחי, אך מתברר כי כאילו לא די למדינה שאינה מסייעת באמת להצלת תעשיית החדשנות באיזור, היא דרשה מהחברות הזוכות לשלם מע"מ מתוך המענקים.
"אפילו כשאנחנו מקבלים עזרה מתרומות, טיפה בים, המדינה לוקחת לנו מהכסף הזה", סיפרה בכאב אמה קביטניצקי, בעלת סטארט-אפ 'נוברסיס' שמפתח ומייצר חומרי גלם חכמים לתעשיית המזון. היא נדרשה להעביר מכספי הפילנתרופיה 80 אלף שקל לקופת המדינה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פונתה החברה מגן התעשיות תל-חי, הסמוך לקריית-שמונה, ועברה ליבנה. בחודש אפריל השיבה את פעילות החברה לקריית-שמונה והייתה צריכה לפטר את העובדים שקלטה במרכז הארץ ולגייס חדשים. נכון להיום יש בחברה 5 עובדים בלבד, כולל אותה.
"החזרה לצפון הייתה נוראית, לא דמיינתי שזה יהיה כל כך קשה", היא מתארת. "נפל על הבניין שלנו טיל ישירות. הנזק לרכוש היה אדיר ומכשור רב נפגע. עד עכשיו לא קיבלנו אפילו גרוש אחד פיצוי. ההתעסקות עם רשות המסים וכל הבירוקרטיה היא לא תיאמן. חברת סטארט-אפ כמונו לא יכולה להתמודד עם אירוע כזה, דרישות הזויות ומסלולי פיצוי".
כמו משוגעים אחרים לדבר, שרואים בפוטנציאל של חבל הגליל המזרחי כ'עמק האגריפודטק' העולמי, היא רוצה להקים מפעל חדש וגדול יותר בקריית-שמונה ולהרחיב את הפעילות שזוכה לביקוש ולעניין רב ממשקיעים ברחבי העולם. "יש לי פה מקום ואני רוצה לבנות מפעל. למה לא לתת הלוואות מיוחדות? למה לא לתת לי אפשרות לקנות ציוד יד 2, ולא ציוד חדש מהניילון? אפילו את ה-20 אחוז של השתתפות המדינה לא מוכנים לתת לי כי אני לא קונה ציוד חדש".
חברת הפודטק הישראלית BlueTree נוסדה בשנת 2020 ועם הקמתה הצטרפה לחממת הפודטק Fresh Start הממוקמת בקריית-שמונה. לאחר 7 באוקטובר ופתיחת מתקפת הטילים מלבנון, גם זו נאלצה לעצור את פעילותה בעיר ועברה לאתר זמני חלופי בקצרין שברמת הגולן.
"לחזור לקריית-שמונה זה אומר שיפוצים משמעותיים באתר שהיינו בו, להשיב את האמון למשקיעים שחוששים ועוד - זה לא רק לחבר את המחשבים לחשמל", מתאר מיכאל גורדון, מנכ"ל BlueTree, חברת טכנולוגיית מזון שפיתחה פלטפורמה להפחתת סוכר במשקאות.
גורדון מאוכזב מהתגייסות המדינה ואומר: "לא פשוט לעבוד בסביבה שאינה תומכת, תוך קושי בפעילות מול העולם שרואה בנו אזור מלחמה. כל ההצהרות הן הרבה אוויר חם ואין באמת תוכנית שיודעת לרוץ קדימה. יש עוד כנס ועוד מפגש ועוד הסברים על איך מגישים את המענקים, אבל בסוף לא מגיע כלום. אחרי כל שקל מהמדינה אנחנו צריכים לרדוף ולהפוך את העולם כדי לקבל מענה".
לדבריו, "מה שמחזיק אותנו זו הטכנולוגיה שלנו, המשקיעים שמאמינים בנו והצוות אנחנו מאמינים באנשים הטובים בצפון וביכולות שלהם, ומתכוונים להמשיך להשקיע ולקוות שהמדינה תצטרף".
מבינים את המצוקה
מתנופה לצפון נמסר: "אנו מבינים היטב את המצוקה והאתגרים שחברות אלו מתמודדות איתם, ופועלים לתת מענה מותאם לצרכיהן. התוכנית הרב-שנתית תכלול השקעות נוספות בתעשיות עתירות ידע. השילוב בין המענים הקיימים של משרד הכלכלה והמשאבים הנוספים יוביל לפיתוח התעשייה רבת הידע בצפון ולצמצום הפער ברמת השכר".
