נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קובי יעקובי, החליט באופן חריג לסווג כעציר ביטחוני את ישראל אזגווי, הנאשם באיומים על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. כתוצאה מכך, אזגווי מקבל בכלא תנאים דומים לאלה של מחבלים או חשודים בעבירות ביטחוניות אחרות.
על פי גורמי המודיעין, אזגווי, שביקש מהרב יצחק יוסף להוציא "דין רודף" נגד היועמ"שית, מחזיק ב"תפיסות עולם דתיות נוקשות". בחקירתו נשאל אזגווי האם אמר שהיא שייכת לשלטון הרשע, והשיב: "כן, היא שייכת לשלטון שלא עושה לרצון השם". עם זאת, לאחר מכן טען כי קיווה שהרב יוסף לא יוציא "דין רודף", והוסיף שלא תיכנן לעשות דבר וגם לא התכונן לקבל תשובה חיובית לבקשתו.
כבר בחקירתו במשטרה טען אזגווי: "קיוויתי שתהיה תשובה שלילית כי לא רציתי לעשות את זה בפועל. אני לא משתמש בנשק, אין לי נשק. מעולם לא עשיתי דבר כזה. לא להרוג, אפילו לא להרביץ. אין לי ניסיון בזה. הכל היה רעיון תיאורטי".
החוקר הקשה: "אם הרב היה אומר לך כן - מה היית עושה?" אזגווי ענה: "תראה, אני אדם שמדמיין הרבה. בפועל לא נראה לי שהייתי עושה את זה. היה לי רעיון של רגע. ראיתי שיש מעצרים של תלמידי ישיבה והצטערתי על זה".
לפי החקירה, אזגווי ביקש מעוזרו של הרב יוסף להיכנס אל הרב ולשאול אותו שאלה דחופה. העוזר השיב כי הרב אינו יכול לקבל אותו, אזגווי ביקש מעטפה, והכניס לתוכה דף מודפס שהכין ערב קודם לכן, ובו רשום: "הערב רב מחללים שם שמיים מאוד בפעילותם נגד עולם התורה. ולא תגורו מפני איש. אני מוכן להרוג את היועמ"שית אם אקבל על כך הסכמה משני זקני הדור. בלי הסכמה לא אעשה דבר".
לפי המשטרה, הרב פותח את המעטפה, קרא את הכתוב בנוכחות העוזר, ומיד לאחר מכן כתב על הדף "אסור! אסור! אסור!" ראש לשכתו, יצחק הרוש, עידכן בנעשה את מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן וביקש את טיפולו המיידי מול רשויות החוק על מנת למנוע אסון עוד באותו לילה. אבידן עצמו עידכן מיד את המפכ"ל בדבר המכתב, והחשוד נעצר.
סנגורו של אזגווי, עו"ד ארז בר-צבי, מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה בלתי סבירה. מרשי לא ביצע כל פעולה שמצדיקה סיווג כעצור ביטחוני, והמהלך נועד ליצור רושם ציבורי בלבד. אנו נפעל לביטול ההחלטה בערכאות המתאימות".
יש לציין כי לאחרונה החל שב"ס להשתמש יותר בסיווג עצורים כעצירים ביטחוניים. כשנעצר העיתונאי ישראל פריי, החליט נציב שב"ס לסווג גם אותו כעציר ביטחוני אחרי שנחשד בהסתה לטרור. המשמעות: תנאי החזקה קשים יותר, פחות זכויות, תפריט שונה בארוחות ודברים דומים.
