"ההתנצלות הזאת של נתניהו היא תקלה רצינית", הודיע אלמוג בוקר ב"שש עם" של חדשות 12, בהמשך לקו שהוא מוביל לפיו אין פעולה של צה"ל בעזה שאי-אפשר להצדיק – אפילו אם בצה"ל חושבים שנחצו קווים אדומים. "במקום לעמוד ולהתנצל", המשיך הפרשן שיודע להגן על פעולות הרבה פחות מתבקשות של נתניהו, "הוא היה צריך לעמוד מול עיתונאים ולהעביר את המסר של מה זה בית החולים הזה". מן הסתם, בכל העולם המתינו לשמוע הרצאה של נתניהו אחרי שראו בשידור חי פגז של טנק מחסל צוותי הצלה שהוזנקו כדי לטפל בנפגעי הפגז הקודם. לו רק היו אלמוג בוקרים בסביבת נתניהו, הכל היה נראה אחרת.
בוקר אף הכריז ש"הפעולה הזאת היא פעולה סופר-חשובה שאולי הצילה חיים של כוחותינו בהמשך". אם כך, הביקורת מופנית לא רק נגד ההתרפסות של נתניהו אלא גם נגד הנחיית הרמטכ"ל לתחקר והממצאים הראשוניים, שדווחו דקות לפני הנזיפה: אם זאת "פעולה חשובה" ועוד כזאת ש"אולי הצילה חיים של כוחותינו בהמשך" (מדובר בירי על מצלמה באזור שלא חסרות בו מצלמות), מדוע לנבור בזוטות כמו האם התקבל האישור הנדרש ובאיזה חימוש מותר להשתמש? גם מיותרת השאלה הכי דרמטית בתקרית: למה בוצעה תקיפה נוספת אחרי שכבר הגיעו אנשי הצלה ועיתונאים להבין מה ומי נפגעו. חבל על הזמן: אלמוג בוקר קבע שזאת "פעולה חשובה". אפשר לקפל.
אבל בוקר, כמו צבי יחזקאלי ("אם כבר ישראל מחליטה לחסל את ה'עיתונאים', עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא") ועוד לא מעט דמויות לא בלתי בולטות בתקשורת, לא רואים את האירוניה הטרגית: קמפיין הדה-הומניזציה שהם מנהלים בגאון הופך גם אותם מעיתונאים ל"עיתונאים", ממש כמו שהם אוהבים לומר כמעט על כל אחד ואחת מהכתבים והצלמים שנהרגו בעזה, בין אם באמת היו להם קשרים עם חמאס ובין אם לאו.
יחזקאלי, למשל, ניסה להבהיר את האמירה הנ"ל והסביר שקריאתו מכוונת ל"מי שמשתמש באפוד שכתוב עליו Press כדי להילחם". מאידך הסביר, ש"ברור לכולם שכל מי ש'עיתונאי' ברצועת עזה לא יכול להיות עיתונאי חופשי והוא כפוף לחמאס". איך זה קשור לתקרית בבית החולים, שבעקבותיה יחזקאלי נשאל? האם העיתונאים והעיתונאיות שנהרגו שם היו כאלה שצריך לחסל או שאסור?
מן הסתם, הסוגיה לא עוכרת את שלוותם של יחזקאלי ובוקר. בערוץ 14 בטח יש כאלה שלא נרדמים בלי לראות בלופ את התיעוד. מה שנורא הוא שאת האנשים שהנושא כן מטריד אותם (ולא בגלל "הלגיטימציה הבינלאומית") ניתן להכניס בימינו לדירת שותפים מחולקת, ועדיין יישאר מקום לחתול.
בקטנה
בחדשות 13 הבטיחו את "נוער הגבעות כמו שעוד לא ראינו". מסכן במאי עתיר הישגים כמו איציק לרנר, שבילה חמש שנים (!) עם "נוער הגבעות" של העשור הקודם כדי להוציא את הדוקו המונומנטלי "שליחי האל": מתברר שאין בושה להכריז על "נוער הגבעות כמו שעוד לא ראינו" אפילו על כתבת היח"צ של אריאלה מרסקי, שכמו נבנתה לפי דפי המסרים של השר בן גביר. מעניין, אגב, איך הגיב האחרון, שנמצא בגיאורגיה, כשעודכן על שידור כתבה כזאת בערוץ 13: "התבלבלת עם 14. אה, לא? הולך לחגוג עם שוט של צ'אצ'ה".
