1. במה שונה הנוהל הנוכחי מהקודמים?
"בכל הגילויים הקודמים הייתה אפשרות של פנייה אנונימית לרשות המסים, דבר שהקל מאוד על התהליך ואיפשר לפונה לחזור בו מהפנייה במקרה של חוסר הסכמה. הפעם הפנייה חייבת לכלול את פרטי המבקשים, הנכסים והסכומים הלא-מדווחים".
2. עד כמה היעדר האנונימיות עלול לפגוע במספר המדווחים?
"זה עשוי להביא לכך שכמות הפניות תהיה מצומצמת יותר בהשוואה לנוהל המאפשר פנייה אנונימית. חשוב לציין שרשות המסים רשאית לעשות שימוש במידע שנמסר גם כאשר אין הסכמה על חבות המס".
3. האם לאחר הגילוי יהיה מעקב ארוך טווח של רשות המסים?
"הליך הגילוי מרצון טומן בחובו, לרוב, פתיחת תיק מס פעיל אשר ידרוש גם הגשת דוחות מס בעתיד. אולם מניסיון העבר, לא נראה שהיה מעקב ספציפי ארוך טווח אחרי פונים לגילוי מרצון לאחר שההליך יסתיים".
4. מה גובה המס הצפוי על עסקאות במטבעות וירטואליים?
"השיעור על רווחים מעסקאות במטבעות וירטואליים ינוע בין 25% ל-50% – תלוי אם ההכנסה נחשבת פסיבית או אקטיבית. רשות המסים רואה גם בהחלפת מטבע כאירוע מס: אם מכרתי ביטקוין כדי לקנות אתריום, זה נחשב לאירוע מס על אף שטרם פגשתי כסף אמיתי".
5. מה קורה אם אני לא מסכים עם גובה המס שהוטל?
"במקרה של חוסר הסכמות, רשות המסים יכולה להוציא לי שומה לפי 'מיטב שפיטה', שהיא למעשה קביעה חד-צדדית של גובה המס לתשלום. לאחר קביעה שכזו, עומדת בפניי האפשרות לשלם את המס או לערער. אם אין שוב הסכמה אפשר לפנות לבית המשפט".
* דורון אלמקייס הוא עורך דין ורואה חשבון
