השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתכנן להכניס לתוקף תוך חמישה ימים את מסמך המדיניות המשטרתית שגיבש נגד מחאות, שנחשף ב"ידיעות אחרונות" בחודש יוני. המסמך, שפורסם אתמול, כולל איסור הרמטי על חסימת כבישים מרכזיים, הגבלת חופש ההפגנה בקרבת בתיהם של נבחרי ציבור והגדלת כוחה של המשטרה מול מחאות.
עם זאת, גורמים בכירים במשטרה הבהירו כי חרף המסמך, "הכרעות לגבי פיזור הפגנה או חסימת ציר תנועה חייבות להישען על שיקול הדעת של הקצינים בשטח. אין תחליף לשיקול דעת מקצועי, ולא ניתן לקבוע לכך הנחיות גורפות מראש".
במסמך נכתב כי "חסימת עורקי תנועה ראשיים או חיוניים מסכנת את משתמשי הדרך, פוגעת בתשתיות המדינה, משבשת את מרקם החיים, מונעת מיולדות ומחולים להגיע לבתי רפואה, מכוחות הביטחון לנוע בחופשיות ומיתר הציבור לממש את חרותו וזכויותיו. ככלל, אין לאפשר כל חסימה של כבישים וצירים אלו: צירי גישה לבתי חולים, צירי חירום, צירי גישה לנתב"ג, צירים שחסימתם מבודדת ישובים, כבישים מרכזיים, ארציים או אזוריים או מהירים".
באחד מהסעיפים גם נכתב, במה שנראה כפתח להגבלת המחאות בקרבת בתיהם שרים וחברי כנסת, על "הזכות לפרטיות, ל'שקט' ולקניין. באזורי מגורים יש לאזן ככול הניתן בין זכות המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם, לחירות של התושבים לקיים את שגרת חייהם ללא הטרדה, הצקה ורעש בלתי סביר, זאת על דרך הטלת מגבלות של מקום, זמן ועוצמת הרעש".
בן גביר פירסם את המסמך כחלק מהתחייבות שלו במסגרת ההסדר שאליו הגיע עם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שמסרבת למסמך המדיניות. החלטתו לשנות את מדיניות האכיפה של המשטרה במהלך ההפגנות עומדת בניגוד למסמך ההבנות שנקבע בין השניים לפני כמה חודשים ושהופקד בפני בג"ץ. בסיכום בין בן גביר לבהרב-מיארה נקבע אז כי "המדיניות תהיה שוויונית, ולא תיקבע, תפורסם או תשונה אגב אירועי מחאה קונקרטיים".
