אוֹטוֹמָר שׁוֹלֶם וְאַבְרָהָם לוֹרֵין
בְּכוֹבְעֵי יָרֹק לֶבֶד בְּבֹקֶר שַׁבָּת
פּוֹסְעִים לְבֵית כְּנֶסֶת לְאֹֹרֶךְ הָרַיְן
שָׁם גִּבְעוֹת הַגְּפָנִים יַאֲדִימוּ אַט אַט.
קוֹטְטִים עַל דְּבָרִים שֶׁנֵּבוֹשׁ לְתַרְגֵּם
מַמְזֵר יְלוּד וֶסֶת, הַשֵּׁד בְּאָבִיךָ!
רֵין יָשִׁישׁ סָב פָּנָיו בְּחִיּוּךְ מוּל פְּנֵיהֶם
אוֹטוֹמָר, אַבְרָהָם, הֵם מִזַּעַם יַרְתִּיחוּ.
כִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הָעִשּׁוּן נֶאֱסַר
אַךְ בְּכָל פֶּה נוֹצְרִי סִגָּרִית מִתְגַּלְגֶּלֶת,
וְאוֹטוֹמָר וְאַבְרָהָם לֵב שְׁנֵיהֶם מְיֻסָּר
מוּל לֵאָה, עֵין כִּבְשָׂה, וּבִטְנָהּ מִתְעַגֶּלֶת.
אַךְ בִּפְנִים בֵּית הַכְּנֶסֶת, שְׂפָתַיִּם נוֹשְׁקוֹת
אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה, הֵם נוֹשְׂאִים כּוֹבָעָם;
בֵּין הֲדָס וַעֲרָבָה לִכְבוֹד חַג הַסֻּכּוֹת
אוֹטוֹמָר שָׁר חִיוּךְ אֶל עֵינֵי אַבְרָהָם.
הֵם יָשִׁירוּ בְּלִי תֹּם בְּקוֹל עַז וְנִלְהָב:
לִוְיָתָן בַּמְצוּלוֹת זָב קוֹלות סְתָו הוֹמִים,
בְּבֵית כְּנֶסֶת יוּנְפוּ כּוֹבָעִים וְלוּלָב:
נְקָמוֹת בַּגּוֹיִים, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.
במקור חותם המשורר את שירו בעברית באותיות לטיניות, לאמור: "הנותן נקמות בגויים, תולֵעות בלאומים" – שיבוש קל של הפסוק מתהילים קמ"ט, 7: "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה, בַּגּוֹיִם; תּוֹכֵחוֹת, בַּלְאֻמִּים".
מאיה ויינברג
חדשה
בַּשָּׁעָה הַחַלָּשָׁה
בַּתֶּפֶר הַנִּסְתָּר שֶׁבֵּין
בֹּקֶר לְלַיְלָה
אַתְּ עֵרָה אַךְ אֵינֵךְ קַיֶּמֶת
לָכֵן מַבָּטֵךְ אַמִּיץ
בַּחֲלוֹם: אֲהוּבִים שֶׁאֵינָם
בַּחַלּוֹן: הַבְּרוֹשׁ, הַוְּרָדִים, הַסְּנָאִי
גּוֹרָלֵךְ קָשׁוּר לְהַפְלִיא
בְּמִלּוּאוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ
בְּמִלְמוּלוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
בַּיְּכֹלֶת לְהַבְלִיג
בַּחַלּוֹן הַפָּתוּח: רוּחַ
קְרִירָה מַשַּׁב אֲוִיר
יוֹם חָדָשׁ כָּךְ אוֹ כָּךְ
דַּמְיְנִי שֶׁאַתְּ מְסֻגֶּלֶת
דַּמְיְנִי שֶׁאֵינֵךְ חַיֶּבֶת
דָּבָר לְאִישׁ.
