הצרפתים לא ידועים באהבתם לפגיעה בזכויותיהם, והמחאה שמתקיימת בימים אלה נגד קיצוצי הממשלה היא בהחלט לא הראשונה בתולדות צרפת. אז אמנם אולי המשבר הנוכחי לא ייגמר במהפכה, אלפים שיישלחו לגיליוטינה ומרד נגד המלך – אבל סיכוי לא קטן שזה כן ייגמר בהחלפת ממשלה.
החוב הצרפתי הוא מהגבוהים באירופה ומהווה את הסעיף הגדול ביותר בתקציב הצרפתי ל-2026 (כ-150 מיליארד יורו). הצרפתים משלמים כדי לכסות אותו הרבה יותר ממה שהם משלמים על נושאים כמו חינוך ילדיהם, ההגנה על מדינתם, מחקר ופיתוח ועוד. החוב עלה בשנים האחרונות בעקבות אי אילו משברים, בהם כמובן משבר הקורונה והסחף הכלכלי שבעקבותיו, המלחמה באוקראינה וכן הצורך בהעלאת תקציב ההגנה של הצרפתים.
לאחרונה החליט ראש ממשלת צרפת, פרנסואה ביירו, שהמצב לא יכול להימשך. הוא מתעקש על קיצוץ נרחב בסך 44 מיליארד יורו מתקציב המדינה לשנה זו, ומסביר שכלכלת צרפת בסכנה אמיתית אם לא תתחיל בתהליך. אלא שהצרפתים אינם אוהבים שמזיזים להם את הגבינה: הרי, העלאת גיל הפנסיה מגיל 62 ל-64 גרמה לשביתות ששיתקו את המשק במשך חודשים, והמאבק לביטול הרפורמה שעברה לפני כשנה וחצי עדיין נמשך.
הפעם, כחלק מהקיצוץ, הציע ביירו לבטל שניים מימי החופש שלהם זכאים אזרחי צרפת כל שנה. אחרי איום בשביתה כללית, הוא הסכים לרדת ליום אחד – אבל הצרפתים לא התרצו. בעוד שבוע תעמוד ממשלתו להצבעת אי-אמון באסיפה הלאומית, וסביר להניח שהיא תיפול.
לא ברור מה יעלה בגורל הממשלה הצרפתית, שעשויה ליפול בפעם השלישית. המשבר מטריד מאוד את נשיא צרפת מקרון, במיוחד כשמזנבים בו מנהיגי הקיצוניים משני הצדדים: ז'אן-לוק מלנשון משמאל, ומרין לה פן וז'ורדן בורדלה מימין.
אלא שנשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, אמרה אתמול ב"רדיו קלאסיק" הצרפתי כי היא לא מודאגת רק מהמשבר בצרפת: לדבריה, היא "מודאגת מהסיכון בנפילת הממשלה בכל מדינות אירופה". מצד שני הרגיעה לגארד, וטענה ש"מצבה של צרפת אינו מצריך התערבות של קרן המטבע. תעשו לבד סדר בכלכלה הלאומית שלכם".
