הניצחון הסנסציוני של ישראל על צרפת טרף את הקלפים. אם אחרי שני המחזורים הראשונים נראה היה שהטריקולור ופולין יסיימו בשני המקומות הראשונים, תמונת הבית פתוחה לחלוטין עכשיו. פתאום, האפשרות שהכחולים-לבנים יסיימו בפסגת הבית שרירה וקיימת. אפילו פרשני כדורסל אירופאים כבר מכנים את ישראל "הסוס השחור של האליפות", נבחרת שיכולה להינשא עם גבי ההילה של הניצחון המפואר ולהגיע לא רק לשמינית הגמר – אלא מעבר. אוהדי הספורט הישראלים כבר יודעים שזה בדיוק הזמן להתחיל לחשוש.
ביורובאסקט 2007 ישראל נקלעה לבית קשה מאוד עם סרביה, רוסיה ויוון, הדהימה עם ניצחון מופלא על הסרבים בזכות הופעה לפנתיאון של יניב גרין, ועלתה לשלב הבא. בהמשך היא רשמה עוד ניצחון מפואר על קרואטיה, עם עוד התעלות של הסנטר – רק כדי לבעוט בדלי עם הפסד מתסכל לפורטוגל, ואז תבוסה מול ספרד האימתנית.
אם יש דבר שאפשר ללמוד מאליפויות אירופה לאורך השנים, זה שאין יום אחד שדומה לזה שלפניו. הדבר נכון גם לנבחרת ישראל, שידעה לתת הצגות גדולות, ואז הרסה לעצמה. כך היה גם ביורובאסקט 2017 שאותו אירחה, שבמהלכו הצליחה החבורה של ארז אדלשטיין להתאושש משני הפסדים מאכזבים עם ניצחון אדיר על גרמניה של דניס שרודר – רק כדי לפשל עם הפסד לגיאורגיה וסיום מוקדם מדי של האליפות.
בריאיונות שאחרי המשחק נגד צרפת, הדגישו בנבחרת את החשיבות שבחזרה לקרקע. קשה להפריז בכך לקראת המשחק היום נגד בלגיה. נכון, היריבה הגיעה עם סגל בינוני, בלי הכוכבים הגדולים שלה, אבל גם פורטוגל של 2007 הייתה בינונית להחריד. הטורניר הזה כל כך אינטנסיבי, על גבול המאני-דיפרסי, עד כדי כך שההכנה המנטלית חשובה לא פחות מזו המקצועית – אם לא יותר. אז נא להיות זהירים ליד הדלי.
אה, ואם אפשר – כדאי גם להכניס את קאדין קרינגטון לעניינים. ההתקפה של ישראל תשתדרג לאין ערוך אם הוא סוף-סוף יביא לאליפות את היכולת האמיתית שלו.
