לפני 28 שנה אי-אפשר היה להוציא מהרדיו את הפודרה של אפרת בן צור ואביתר בנאי. כעבור ארבע שנים הגיע אלבום הבכורה היפהפה של בן צור, "צוללת", שגם בו היה מעורב בנאי, לשעבר בן זוגה. במהלך השנים הפכה בן צור לשחקנית מוערכת ועסוקה – השנה קיבלה שבחים רבים על הופעתה ב"מי מפחד מווירג'יניה וולף?" בקאמרי – אבל המשיכה גם לעשות מוזיקה. היום (ג') היא מוציאה שיר חדש, "איילה אשלח אותך", מתוך אלבומה החמישי, "איילה", שייצא בחודש הבא.
את המילים כתב המשורר אמיר גלבע ב-1972. "הלחנתי את השיר לפני כשנתיים", אומרת בן צור. "הרגשתי שהוא כמו שיקוף להרגשה הפנימית שאני חיה בה מאז שנולדתי, ובעוצמה אחרת אחרי 7 באוקטובר: הסכנה, הפחד, הדאגה. הזאבים נמצאים לא רק ביער הפראי, אלא גם בעיר המתורבתת. המילים העדינות מלאות ביופי ובאהבה לאיילה, אבל מציירות עולם אכזר וכאב גדול. יש בהן גם זעקה חרישית להפסיק את המלחמה הנוראה".
מאז אלבומה האחרון עברו שש שנים. "אני לא מרגישה שזה הרבה זמן", אומרת בן צור. "אני מתנועעת בין שני עולמות שאני אוהבת – התיאטרון והמוזיקה. המוזיקה מאפשרת לי חופש ליצור מה שאני רוצה כמו שאני מבינה, וכל אלבום הוא עוד נקודה בתוך מסע אישי. עשיית האלבום בתקופה הנוכחית שייכת לחלק שבי שמנסה לחיות בטוב – לברוא מציאות משלי בתוך מציאות בלתי אפשרית. בזמן הזה יש בי צורך להיאחז בחלקים שאני מזהה אותם כטובים ובריאים, שיש בהם יופי ולב.
"אנחנו חיים במציאות אפלה וכואבת שלא מפסיקה לחשוף צורות קשות של אטימות, של חלקים לא אנושיים בתוך האנושי. מעולם לא חשבתי שיקרה לנו מה שקורה עכשיו. אנשים פה נלחמים על תקווה, על החזרת החטופים, על הפסקת המלחמה, על הפסקת ההרג גם כאן וגם בעזה – וזה לא קורה. לצד זה אנחנו ממשיכים לעבוד, ויש חיים, ואולמות התיאטרון מלאים. אני רואה בזה דבר חשוב: שומרים על החלקים הטובים, שומרים על החיים. זה עוזר לשמור על שפיות ולהילחם עליה" / רז שכניק
