בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1972 פרצו שמונה מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" למגורי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. שניים מחברי המשלחת נרצחו תוך כדי השתלטות המחבלים על הבניין, תשעה נוספים הוחזקו כבני ערובה במשך כ-19 שעות ונרצחו במהלך ניסיון חילוץ כושל של משטרת בוואריה בשדה תעופה סמוך. זה היה שיאו של גל טרור באותה שנה, שכלל גם את חטיפת מטוס סבנה והטבח בנמל התעופה בלוד, שבו נרצחו 24 בני אדם - והאירוע המתוקשר ביותר כיוון שהתרחש על הבמה הגדולה בעולם. רגע שפל בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי כולו.
זה קרה בתזמון מצמרר שעות ספורות אחרי אירוע השיא של הספורט היהודי: הזכייה של השחיין האמריקאי מארק ספיץ בשבע מדליות זהב, שיא אולימפי שנשבר רק בבייג'ינג 2008 על ידי מייקל פלפס. ספיץ, הספורטאי היהודי הגדול בכל הזמנים, נולד בשנת 1950 בקליפורניה להורים שמשפחותיהם היו ממוצא הונגרי ורוסי. באולימפיאדת מקסיקו-סיטי ב-1968 הוא זכה בשתי מדליות זהב במשחי השליחים והוסיף כסף וארד ב-100 מטר פרפר וחופשי, בהתאמה.
ספיץ הגיע למינכן ככוכב ענק, אחרי שקבע במבחנים חמישה שיאי עולם. הוא נרשם לשבעה מקצים והשיג 100 אחוזי הצלחה: ארבע מדליות זהב במשחים ל-100 ו-200 חופשי, 100 ו-200 פרפר, ועוד שלוש בשליחים, 100x4 חופשי, 200x4 חופשי ו-100x4 מעורב - כשבכל המשחים הוא קובע שיאים עולמיים. כמה שעות אחרי שספיץ עלה על הפודיום כדי לקבל את מדליית הזהב השביעית, טיפסו המחבלים מעל הגדר של כפר האולימפי. הם הגיעו לבניין המשלחת הישראלית, שלפו את הנשק שהוסתר בתיקים, פתחו את דלת הכניסה בעזרת מפתחות גנובים ונכנסו אליו. מאמן ההיאבקות משה ויינברג ומרים המשקולות יוסף רומנו נרצחו במקום, ותשעת האחרים כמה שעות מאוחר יותר.
זה לא מנע מהמשלחת האמריקאית לערוך מסיבת עיתונאים עם ספיץ, אבל זה היה אירוע מתוח, צפוף ועצבני. 1,000 אנשי התקשורת שנדחסו לאולם קיוו לציטוטים של גיבור הרגע, אבל הוא סירב להתקרב למיקרופון מחשש להתקפת מחבלים נוספת, אמר כמה משפטים ובסיום הצהיר שוב על כוונתו לפרוש – לפני שעלה על מטוס תחת אבטחה הדוקה בדרך חזרה הביתה.
ואלה שמות י"א חללי מינכן: דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעזר חלפין, מארק סלבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדריי שפיצר, עמיצור שפירא ויעקב שפרינגר. יהי זכרם ברוך.
