דויד ברוזה, המוזיקאי עם הלב הגדול והגיטרה הספרדית, חגג 70 ביום חמישי האחרון (4.9). האיש שפרץ עם "יהיה טוב", עדיין מאמין שההבטחה תתגשם מתישהו. הנה שבעה שירים גדולים מהקריירה הארוכה שלו, לא כולל את הלהיט ההוא.
• "ברקים ורעמים" (1978). המשוחרר הטרי מצוות הווי חיל האוויר הצטרף לנבחרת הכוכבים הצעירים שביצעו את שירי הילדים של יהונתן גפן ב"הכבש השישה-עשר". ברוזה כיכב שם עם "ברקים ורעמים" (שהלחין), והוא ממשיך לעשות את זה גם במופע האיחוד שאי-אפשר להשיג לו כרטיסים.
• "בין הרעשים" (1979). ברוזה הקליט שני שירים לשני פסקולים ב-1979. הראשון, "אל תשאלי אם אני אוהב", זכור יותר. השני, שהוא כתב לפסקול המעולה שליווה את סרטו של אבי נשר, קצת הלך לאיבוד בים הלהיטים שיצאו ממנו.
• "מותר לומר" (1979). אלבום הבכורה שלו כלל להיטים שיצאו קודם לכן, ובהם "יהיה טוב" ו"שיר אהבה בדואי", לצד שירי רוק רך שזרקו קצת לג'יימס טיילור, ובראשם "מותר לומר" של אלתרמן.
• "חיפה" (1982). האלבום "קלף" היה הפאזה הכי רוקית בקריירה שלו. בהרכב הנגנים המשובח השתתפו יהודה עדר (שגם הפיק) בגיטרות, מיקי שביב בבס, ז'אן-פול זימבריס מאחורי התופים ומשה לוי בקלידים. מלחמת לבנון, שבדיוק פרצה, קטעה את סיבוב ההופעות, וברוזה החליט לשנות כיוון.
• "האישה שאיתי" (1983). שיר הנושא מה-אלבום של ברוזה, ובמשך תקופה גם האלבום הכי נמכר בארץ. לואי להב הפיק, גפן תירגם לעברית שירים ספרדיים שברוזה גדל עליהם, הרדיו שם פיפס על המילה "זיונים", והישראלים קנו ושמעו בלופ בבית.
• "בצהרי היום" (1991). מאיר אריאל תרם שני טקסטים לאלבום "נשיקה גנובה". האחד, "מתחת לשמיים", הכניס רבבות אל מתחת לחופה. השני הוא דואט על שני גרי-קופרים שרוכבים בצהרי היום במדבר העברי.
• "עוד מעט" (2002). בראשית המילניום הוציא ברוזה את האלבום "זה הכל או כלום" שהפיק יזהר אשדות. "עוד מעט", שחתם אותו, קצת נעלם מתחת לרדאר. עדיין לא מאוחר לגלות את הטקסט העדין הזה, שהגיע משלום חנוך.
