"וגם את נח באהבה זכרת", נאֱמר בתפילת ראש השנה, בפרק ה"זיכרונות". ואני, עוד מהיותי נער צעיר, זוכר את נח מוזס באהבה ובהערכה רבה וכדמות מיוחדת במינה, כחלק מנוף ילדותי ובגרותי, כדי כך שהאירוע האחרון שנח צולם בו בחייו, ככל שידוע לי, היה החתונה של מיכל ושלי בבית הוריי.
לצד השפעתו האדירה על עולם התקשורת והעיתונות בישראל היה נח ידיד קרוב של הוריי, אורה וחיים הרצוג ז"ל, ואישיותו המיוחדת נותרה חקוקה בזיכרוני ובליבי באופן מיוחד. אבי תיאר את הידידות שלו עם נח כידידות אמת וכ"אהבה שאינה תלויה בדבר". בד בבד, הודות לקשר הקרוב של אמי עם רעייתו, פולה, שהייתה אף היא אישה נפלאה, זכיתי להכיר מקרוב את נח ומשפחתו. זכורים לי היטב לא מעט מפגשים משפחתיים שבהם הוא שפע סיפורים על ילדותו וקורותיו, מתובלים בהומור ובחן רב, שהותירו בי חותם. למעשה, הקשר בין המשפחות נרקם עוד כשיהודה מוזס, אביו של נח, היה בן בית אצל סבי, הרב הרצוג זצ"ל. ליהודה הייתה זיקה עמוקה וחיבה למסורת היהודית, שאותה הנחיל גם לנח, בנו, שאכן שמר לה אמונים.
גם בחלוף 40 השנים מאז נלקח מאיתנו מוקדם מדי, אני מוסיף לשמוע כל העת סיפורים מרתקים על פועלו של נח ועל תרומתו לעיתונות בישראל. נח היה איש אשכולות רב-תחומי: יזם בלתי נלאה בנשמתו, איש תרבות, סקרן ומתעניין בכל; אדם שופע חום, חביבות ואהבת הזולת.
מותו הטרגי בתאונת דרכים היה אסון מטלטל שהכה אותנו בתדהמה, ולכתו בטרם עת היה אבידה של ממש, ממשית וגם סמלית – כמו"ל מיתולוגי שהיה, במידה רבה, פניו של דור מנהיגי העיתונות העברית בישראל הצעירה.
לנח יש מניות יסוד בעיצוב דמותה של העיתונות בישראל. על אף התמורות מרחיקות הלכת שהתחוללו במרוצת השנים בעולם העיתונות, החל משיטות הדפוס והפקת המדיה וכלה בדרך צריכת התקשורת ובקצבהּ, המהות נותרה בעינה: חתירה לעיתונות איכותית, מעניינת, עצמאית, אמינה ומרחיבת דעת. גם בעידן שבו העדכונים מגיעים לכל טלפון ב"פוש" ובהתראות מיידיות בשלל ערוצים ורשתות חברתיות, עולם העיתונות נותר מחויב לאמות המידה הללו.
לאורך שנים רבות השכיל נח, יחד עם עמיתיו בעיתון, להוביל ביד רמה כלי תקשורת משפיע, תחרותי, איכותי, מרתק, רב-תפוצה ומגוון, המעניק במה ופתחון פה לשלל עמדות ודעות. על גבי היסודות האיתנים הללו שהֵניח נח מוזס, המשיכה העיתונות הישראלית להיבנות ולהשתדרג. לכן, רוחו מוסיפה לנשוב ולפַעם גם בחלוף ארבעה עשורים. אדוות פועלו ניכרות, ואישיותו של אדם דגול זה עודה נוכחת בינינו ומותירה את רישומה העמוק על פני רבדים מגוונים של העיתונות ושל החברה הישראלית.
