לפני כחודשיים וחצי, נסיכות אבו-דאבי, החולשת על שש נסיכויות ערביות נוספות במפרץ, הציעה שירותי תיווך בין ירדן ומצרים לבין ישראל. זאת למרות שהיא, בניגוד לעומאן למשל, לא נחשבת לגוף מתווך בעל ניסיון. למרות הנכונות של השליט מוחמד בן זאיד לקרב בין שלוש המדינות, לא הוקמו ועדות ולא נערכו ניסיונות להזמין בשקט בכירים משלוש המדינות לאבו-דאבי. כאילו ששלוש הבירות החליטו יחד שהן מעוניינות לשמר את המצב הנפיץ של חוסר הידברות בין ראשיהן.
פרשת שגריר ישראל בדובאי, יוסי שלי, מסרבת לרדת מהכותרות. המאבטחים המקומיים דיווחו על התנהגות לא הולמת מצד השגריר, אבו-דאבי הציעה להחליפו, ונתניהו התעקש להשאירו בתפקידו. שלי ממשיך לפרסם ציוצים ברשת שמאשרים שהוא לא הוזז מאבו-דאבי, זאת על אף שמקורות בכירים בנסיכות המפרצית הדגישו באוזניי ש"אין מגע עם שגריר ישראל". אותם מקורות ציינו לטובה את קשריהם עם השגריר הקודם, אמיר חייק, ש"ידע לנשום אותנו, וידע לא לדרוך במקומות רגישים".
על הקשרים ההדוקים בין אבו-דאבי, דובאי וחמש הנסיכיות המפרציות הנוספות לבין ישראל יכול להעיד הזינוק בהיקף הסכמי הסחר בין המדינות, והיוזמות לסחר חופשי בין אנשי עסקים אמירותים לישראלים במסגרת הסכמי אברהם.
אלא שביום שלישי שעבר הוטלה פצצה שמאיימת עליהם: לאנה נוסייבה, בכירה במשרד החוץ האמירותי שבראשו עומד שר החוץ עבדאללה, אחיו של השליט בן זאיד, הבהירה כי אם ישראל תספח את הגדה המערבית – או חלקים ממנה – המהלך יהווה קו אדום מבחינת אבו-דאבי. בהמשך הודה גורם ישראלי כי ההצהרה תפסה את ישראל לא מוכנה, אף שקדמו לה התרעות מאחורי הקלעים.
נראה שהאזהרה החריגה השיגה את תוצאותיה, לפחות בינתיים. ביום חמישי האחרון תוכנן להתקיים בישראל דיון על הסוגיה הנפיצה, אך במקומו התקיימה הערכת מצב כללית על המתרחש ביהודה ושומרון, שלפחות באופן רשמי נושא הסיפוח הורד מסדר היום של הדיון – שעות לפני שהתקיים.
ישראל לא מורגלת באזהרות שכאלו מצד נסיכות הנחשבת לידידותית, וכבר היה מי שדאג להבהיר, באמצעות שיחה ל"ידיעות אחרונות", ש"הכוונות של אבו-דאבי טובות, אבל גם לסבלנות שלנו יש גבול".
האמירותים העבירו את עמדתם בעניין "הקו האדום" גם לוושינגטון. נתניהו, שלקח ברצינות את האיום מאבו-דאבי, גזר על שרי ממשלתו שתיקה וניצל הופעה בערוץ הטלגרם "אבו עלי אקספרס" כדי להתנער מתוכניות הסיפוח. באבו-דאבי הסבירו לי אמש שההחלטה התקבלה "בהבנה", אבל לא ברור עד כמה ניזוקו היחסים המצוינים והמיוחדים בין המדינות.
