א. גִּדַּלְנוּ זְאֵבִים בַּעֲרִיסוֹת שֶׁל מֶשִׁי.
הֶעֱנַקְנוּ לָהֶם שֵׁמוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים וְאָמָּנִים,
וְהֵם לָמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּטֶרֶם לָמְדוּ לַהֲרֹג.
אֶת הַיַּעַר הָפַכְנוּ לְמִיתוֹסִים וְאַגָּדוֹת,
וְאָז שָׁכַחְנוּ לְשֵׁם מָה.
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לִטְּפָה אֶת הַהֲרִיסוֹת בַּעֲדִינוּת,
כָּתַבְתִּי שִׁירִים לִכְבוֹד הַפְּצוּעִים
וּמָכַרְתִּי אוֹתָם לַקְּצִינִים.
פַּעַם נָשַׁקְתִּי לְנַעֲרָה מִתַּחַת לְשַׁעֲרֵי הַמַּחֲנֶה
שֶׁעֻטְּרוּ בְּשׁוּרוֹת שִׁירָה וְקָרָאתִי לְזֶה כַּפָּרָה.
אֲפִלּוּ הַמִּלְחָמָה שָׂמָה אִפּוּר לִכְבוֹדֵנוּ,
אֲבָל לַמְּנַצְּחִים וְלַמְּנֻצָּחִים לֹא הָיוּ מַרְאוֹת.
הָאֲדָמָה לֹא סָלְחָה עַל כְּלוּם וְעִרְסְלָה אֶת כֻּלָּנוּ:
הִיא זָכְרָה אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת כֻּלָּם. אֲנַחְנוּ שָׁכַחְנוּ.
ב. מִישֶׁהוּ נִגֵּן בִּפְסַנְתֵּר בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם.
וַאלְס, אֲנִי חוֹשֵׁב. בֶּטַח וַגְנֶר.
נֶאֱמַר לָנוּ לִרְקֹד –
שָׁם, בֵּין קַרְסֵי הַבָּשָׂר לַצְּחוֹק.
הֵם נָתְנוּ לָנוּ מַסֵּכוֹת שֶׁחִיּוּכֵינוּ הֻדְפְּסוּ עֲלֵיהֶן מֵרֹאשׁ.
הֵם קָרְאוּ לַכְּלוּבִים תַּחֲנוֹת חֵרוּת.
הֵם הֶעֱנִיקוּ מֵדַלְיוֹת לָרְפָאִים.
אַחַר-כָּךְ, קָרְאוּ לָנוּ לִצְבֹּעַ אֶת גַּל הָעֲצָמוֹת בְּלָבָן
וְקָרְאוּ לְזֶה מִקְדָּשׁ.
כָּרַעְנוּ בִּשְׁלוּלִית שֶׁל דָּם,
וּבֵרַכְנוּ עַל זֶה כְּאִלּוּ הָיָה זֶה יַיִן.
הַכֹּהֵן הִקְרִיא מִתּוֹךְ סֵפֶר הַחֻקִּים.
הַשֶּׂה הָיָה דִּמּוּי, הַסַּכִּין הָיָה דִּמּוּי.
אֲנַחְנוּ, לֹא.
ג. הַיָּרֵחַ הוּא צַלֶּקֶת שֶׁשָּׁכְחָה לְהַחֲלִים,
וְלַקָּפֶה יֵשׁ טַעַם שֶׁל נְיָר שָׂרוּף.
הַמֶּמְשָׁלָה נָתְנָה לָנוּ מִלִּים כְּמוֹ פְּרִי –
וַאֲנַחְנוּ נָגַסְנוּ מֻרְעָבִים:
הֵן הָיוּ מְלֵאוֹת תּוֹלָעִים.
אֲנִי זוֹכֵר נַעֲרָה בַּמַּחֲנֶה –
שֶׁצָּבְעָה טַנְקִים שֶׁיֵּרָאוּ כְּמוֹ אוֹטוֹבּוּסִים.
הַקְּצִינִים אָהֲבוּ וְקָרְאוּ לַפְּצָצָה עַל שְׁמָהּ.
בָּעֶרֶב הֵם עָרְכוּ תַּחֲרוּיוֹת שִׁירָה
וְעִנּוּ אֶת הַמֵּטָפוֹרוֹת.
אִישׁ אֶחָד בְּבֵית הַקָּפֶה אָמַר לִי פַּעַם,
לֹא הִפְסַדְנוּ. מִתַּגְנוּ מֵחָדָשׁ אֶת הַתְּבוּסָה
אֵין מְנַצְּחִים, רַק מְסַפְּרִים טוֹבִים יוֹתֵר.
אֵין בְּקָרִים, רַק אֲפֵלוֹת בְּרוּרוֹת יוֹתֵר.
ד. קָרָאנוּ לָרוֹבִים אַחִים, לַשְּׁבוּיִים אוֹרְחִים.
קָרָאנוּ לַתְּבוּסָה נִצָּחוֹן, לַכְּאֵב קָרְבָּן.
הָיִיתִי שָׁם.
שַׁרְתִּי אֶת הַהִמְנוֹן בְּעוֹד הַיְּלָדִים בָּכוּ.
הִגִּישׁוּ לָנוּ לֶחֶם עִם אֵפֶר מֵעַל
וְשָׁתִינוּ יַיִן אָדֹם מִתּוֹךְ גֻּלְגֹּלֶת.
אִשָּׁה הִדְלִיקָה נֵר זִכָּרוֹן
וְהוּא שָׂרַף חֹר בְּמַפַּת הַנִּצְחוֹנוֹת
כְּשֶׁאֵי-שָׁם, נָבִיא נֶחֱנָק מִדֶּגֶל.
וַעֲדַיִן, מָחָאנוּ כַּף.
וַעֲדַיִן, לָבַשְׁנוּ לָבָן.
וַעֲדַיִן, כָּתַבְנוּ שִׁירִים.
וְהַשֶּׁקֶט הָיָה מָתוּחַ,
וְהָרַעַשׁ הָיָה נוֹרָא.
אפילוג:
לכל הילדים בעולם
אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַמִּלְחָמָה:
הַבֵּן שֶׁלִּי שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּלַחַשׁ
אִם זֶה נָכוֹן שֶׁהוֹרְגִים יְלָדִים גַּם כְּשֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה.
אֲנִי שׁוֹתֵק
וּמְחַבֵּק אוֹתוֹ חָזָק מִדַּי.
אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַמִּלְחָמָה
וַעֲדַיִן –
אֵי-שָׁם רָחוֹק –
צִפּוֹר מְעִזָּה לָשִׁיר.
הִיא לֹא יוֹדַעַת,
אֲבָל שִׁירָתָהּ צוֹנַחַת
עַל פְּנֵי רֵעַי