חודש אלול הוא זמן של חשבון נפש, התכנסות פנימה והתכוננות לקראת הימים הנוראים. הוא מזמן אותנו למסע רוחני, רב-חושי וחווייתי, המאפשר חיבור עמוק למסורת הסליחות, לפיוטיהן ולמשמעותן. זו הזדמנות לצאת לסיור סליחות בצפת, עיר ששמה טומן בחובו משמעות של צפייה ותקווה. הסיור מציע לא רק הכנה רוחנית לשנה החדשה, אלא גם הזדמנות - ועוד בימים מאוד לא פשוטים - למצוא כוח, אחדות ותקווה, ולשאוב השראה מדמויות ומאירועים שעיצבו את ההיסטוריה שלנו. לדברי רותי הראל, רכזת הדרכה במרכז שדה ציפורי של קק"ל, שמעבירים סיורים בעיר: "צפת היא לא רק יעד תיירותי, היא מרחב רוחני וחינוכי. המסע הזה מזכיר לנו שההיסטוריה, המסורת והטבע מתחברים כאן לחוויה של תיקון, השראה ותקווה. זה המקום שבו כל אחד יכול למצוא נקודת אור לשנה החדשה".
תחנה ראשונה: המצודה
מסע הסליחות בצפת נפתח בנקודה הגבוהה ביותר בעיר העתיקה - המצודה. מכאן נפרס נוף עוצר נשימה אל הגליל העליון, החרמון והכנרת. המצודה, שנבנתה בתקופה הצלבנית ושירתה מגוון עמים ושליטים שחיו בעיר בעבר, היא סמל לשכבות ההיסטוריה העשירות של צפת ששמה מגלם את משמעות הצפייה והציפייה. אנו צופים על השנה שחלפה, על אירועי העבר המטלטלים, ומצפים בכיליון עיניים לשנה טובה יותר מקודמתה. זוהי הזדמנות לקחת רגע של נשימה, להתבוננות ולחשיבה על מה שהיה ועל מה שאנו מייחלים שיהיה. באוויר הקריר של צפת, אנו מתרחקים מהמולת היומיום ויכולים לשאת תפילה מיוחדת להחזרת החטופים ולשלומם של חיילינו.
כאן, מעל הנוף המתפרס עד הכנרת, אפשר להוסיף נדבך נוסף של חיבור בין רוח למים - את טקס התשליך. אנשי צפת נוהגים לערוך את התשליך לכיוון הכנרת, כדי לנקות את כאבי השנה החולפת. החוויה יכולה להתעצם עם שירו של עידן עמדי "תשליך": "זוכר אחי לוחש לי / תשליך את כל הניסיונות / תשליך את כל הכעסים אל המים / תשליך את המלחמות / תשליך את כל ההרהורים אל השמיים / תשליך את כל השקרים / תשליך אחי, תשליך...".
גן המצודה, צפת
תחנה שנייה: מבנה המשטרה והדוידקה
לצד חורי הקליעים של מבנה המשטרה המעידים על עברה של העיר, אירעו כמה סיפורים מעוררי השראה במלחמת העצמאות. בשעת מצוקה קשה, כשהבריטים עזבו את צפת והונפו דגלים זרים על בניין המשטרה, רוחם של הלוחמים נשברה וייאוש חילחל ללבבות. דווקא אז קם רפאל אדרי, פקיד צעיר בן 24, והחליט ליצור סמל של תקווה. בחוסר כל, תוך סיכון חייו תחת אש, הוא איתר דגל ישראל, טיפס ותלה אותו על הבניין. כשהתורן נשבר, הוא תיקן, התעקש והצליח להניף מחדש את הדגל. מעשה האמונה של אדרי הרים את רוח הלוחמים והדגיש כי הבסיס לכל ניצחון, כמו לכל סליחה, הוא להאמין בערך עצמך. הסיפור שלו מלמד אותנו על כוחן של רוח האדם, האמונה וההשפעה של מעשה אחד על סביבתו.
ירושלים 33-39, צפת
תחנה שלישית: בית כנסת האר"י
גם אם בית הכנסת סגור, ניתן לשבת בחצר שלו או ב"חלקת תפוחים" שמעל בית הכנסת. כאן, בלב הסמטאות הצרות של צפת, פעל רבי יצחק לוריא, האר"י הקדוש, מגדולי המקובלים בכל הדורות ומייסד קבלת האר"י. הוא חי בצפת רק שנתיים, אך הצליח להפוך אותה למרכז רוחני המקרין עד היום על כל העולם היהודי. האר"י לא רק לימד תורת סוד עמוקה, אלא גם הנהיג את תלמידיו אל הטבע, והראה להם שהקדושה נמצאת בכל אבן, בכל עץ ובכל אדם. הוא לימד את האפשרות של כל אחד מאיתנו להיות שותף ב"תיקון עולם", באמונה שכוח האהבה והחיבור בינינו יכול לשנות את העולם.
בשעת שקיעה נהגו מקובלי צפת לשיר פיוטים שהפכו לנכסי צאן ברזל - "לכה דודי" (של שלמה הלוי אלקבץ) ו-"ידיד נפש" (של אלעזר עזקרי) - שנכתבו כאן. כבר יותר מ-500 שנה יהודי העולם מקבלים את השבת עם אותם פיוטים שנולדו בסמטאות צפת.
האר"י 150, צפת
תחנה רביעית: בית משפחת עבו
זהו ביתה של משפחת עבו - משפחה יהודית ענפה שעקרה מאלג'יר והשתקעה בצפת בשנת 1817. משפחת עבו הייתה שותפה פעילה במיזמי התיישבות חקלאית בגליל ובניה שימשו סוכנים קונסולריים צרפתיים. רבי שמואל עבו, מייסד השושלת, פעל רבות לחידוש ושיקום האזור והעיר. הוא שיפץ את קבר הרשב"י במירון, בנה בית כנסת מעליו, וסייע בבנייה מחדש של הרובע היהודי בצפת לאחר רעש האדמה. זכורה במיוחד מסורת ל"ג בעומר שהחלה בשנת 1833. לאות תודה על פועלו, הוענק לו ספר תורה, שהובל בתהלוכה חגיגית מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. זו הייתה תחילתה של מסורת משפחתית שהפכה עם השנים לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי העממי, ונמשכת עד היום במשך 192 שנים.
מסורת זו מסמלת את כוחה של התמדה, של בניין קהילה ושיקום גם לאחר קשיים, ומתחברת למסר המלמד אותנו כי כשמישהו פוגע בנו, עלינו לכתוב זאת על החול, כדי שרוחות של סליחה ימחקו את העבר. אך כשמישהו עושה עבורנו דבר נפלא, עלינו לחרוט זאת באבן, כך ששום רוח לא תוכל לטשטש את הטובה. מסר זה חשוב במיוחד בימים אלו של מלחמה, ללמוד לסלוח על קטנות ולזכור את גדולת העם והמעשים הטובים המאחדים אותנו.
רחוב עבו, צפת, לפרטים: 052-8119997
תחנה חמישית: לבנות ולהבנות
נקודת הסיום של הסיור היא אתר "לבנות ולהבנות". זהו מסע מרתק אל המנהרות שנחשפו מתחת לרצפת העיר העתיקה של צפת. המקום מחבר אותנו ל"תור הזהב של צפת", שהחל לפני כ-500 שנה עם עלייתם של עשרת אלפים יהודים ממגורשי ספרד, במה שנודע כ"עליית המקובלים". עולים אלו, שנאלצו לעזוב את בתיהם, הגיעו לעיר ובנו אותה בסגנון הבנייה הספרדי המוכר להם. הם הפכו את העיר למרכז כלכלי, תרבותי ומסורתי שוקק חיים, ובו פעלו ענקי רוח ויצירה כמו האר"י, ר' יוסף קארו ור' שלמה אלקבץ.
באתר נמצאת מאפייה עתיקה בת למעלה מ-500 שנים, מקווה עתיק, ושרידי שכונה קהילתית יהודית מהמאה ה-16, כולל "בית הקהל" שנחשף בסיוע אלפי מתנדבים. "לבנות ולהבנות" אינו רק שם המקום, אלא מסר עמוק של חוסן, של התחדשות ושל יכולת לברוא מחדש גם מתוך חורבן וגירוש. זהו מסר של תקווה ואופטימיות, המלמד אותנו שגם בתקופות קשות ניתן וצריך לבנות קהילה, תרבות ורוח.
סימטת אלקבץ 17, צפת
סיורי סליחות
מסע הסליחות בצפת הוא חלק מסיורי סליחות שמציעים בקק"ל במהלך חודש ספטמבר בירושלים, יפו, טבריה וצפת, במטרה להתחבר למורשת היהודית לקראת חגי תשרי. הסיורים יתקיימו באתרים היסטוריים וקהילתיים ויובילו את המשתתפים דרך סמטאות, רחובות ובתי כנסת עתיקים. הסיורים פתוחים לקהל הרחב, ללא תשלום, בהרשמה מראש באתר קק"ל.
