הרב יוסף דוד, בן 43, התגורר בשכונת רמות בירושלים. הוא נרצח כשעמד בתחנת האוטובוס בדרכו ללימוד בכולל - כשספריו בידיו.
בני משפחתו מתארים אברך תלמיד חכם וירא שמיים, שהיה קם כל בוקר, לומד תורה ללא הפסקה ובעל אמונה חזקה בקב"ה. "הרב דוד היה תמיד שמח, עם חיוך רחב נסוך על פניו, בלי קשר לקשיים הכלכליים איתם התמודד בחיים", סיפרו בני המשפחה.
"בעניות והסתפקות במועט, גידל במסירות ובנאמנות את ארבעת ילדיו. הגדול בהם בן עשר, הקטן בקושי בן שנה", סיפרו בני משפחתו. "הרב דוד הי"ד רצה רק להתחתן עם בת תלמיד חכם ולהקים בית של תורה, ולכן לא דרש כלום. כך עשה. הקים בית לתפארת, בית שכעת עלול חלילה להתמוטט כלכלית, אם לא נהיה שם בשביל האלמנה וארבעת היתומים שלא מצליחים לעכל את האובדן הפתאומי של אביהם הקדוש".
"אנחנו בדרך כלל כולל צעירים, רגילים להגיע לבריתות, בר מצוות, לא ללוויות. הרב יוסף, אני עפר לרגלך באמת", ספד ליוסף דוד ראש הכולל שבו למד, הרב רוזנברג, במסע הלוויה.
"כתוב שאסור להגזים בהספדים, אבל פה כל מה שנאמר לא יהיה הגזמה. היית כל כך ישר, צדיק ומתמיד, בלי רגע של ביטול תורה, הוא היה רץ לשירותים ורץ בחזרה ללמוד. היית סלע ענק, הערכנו אותך, אבל לא הערכנו עד כמה אתה לא רגיל, לא יודע איך נמשיך כשאתה לא כאן.
"אולי ניקח אבן קטנה, אולי נוכל קצת להיות כמו הסלע הענק שהיית. אין דבר שבו היית דל. אפילו לאחרונה, פנימיות התורה, שמחה ומאור פנים. היית כל היום בתורה, כל דבר, כל חידוש. הרב יוסף, איזה מכה לכולל, אני לא יודע איך נמשיך, נמשיך את דרכך ונמשיך ללמוד ולעולם לא נשכח אותך. אתה חלק המשפחה וגם כשחלק ממשפחה נלקח, עדיין נשארים משפחה".
