אחרי תקופה שבה היה נראה שהמו"מ לעסקת חטופים תקוע, הגיעה השבוע הצעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והציתה בחלק ממשפחות החטופים תקווה חדשה. "אני מקווה שזה יקרה", אומרת רותי סטרום, אמו של החטוף איתן הורן, "שראש הממשלה יבין שזה הדבר הנכון, להגיע לעסקה ולהחזיר את כולם".
"חשוב להמשיך במאבק כדי שלא ישכחו אותנו, כדי שיראו את החטופים מעל הכל", היא מוסיפה, "קיבלתי את יאיר חזרה והוא פה איתנו, אבל אנחנו לא שלמים. אנחנו מחכים לאיתן, שנוכל ביחד להשתקם. החודש יש לו יום הולדת, ב-23 בספטמבר הוא יציין 39. אני מקווה שהוא כבר יהיה פה איתנו ונוכל לחגוג".
גם בר גודארד, בתו של החלל החטוף מני גודארד, נאחזת בתקווה. "אין לנו את הזכות לשחרר אותה", היא מסבירה, "אם החטופים החיים מצליחים להחזיק בה, בטח ובטח שאנחנו צריכים ויכולים להחזיק אותה, בשבילם ובשביל כל אזרחי המדינה".
אבל לצד זאת, היא מספרת גם על החששות: "אנחנו מפחדים יותר מההשלכות של פעילות בעיר עזה, חרדים כל כך מסיכון החיילים והחטופים. אלו ימים קריטיים. אנחנו יודעים שלחץ ציבורי משפיע ושזאת הדרך היחידה להחזרת האהובים שלנו. אנחנו רואים ומרגישים את העם איתנו, וקוראים לו לא לוותר עליהם, עלינו ועל המדינה. נגזר עלינו לחיות חיים של געגוע, של חוסר, של החמצה. את מה שקרה אי-אפשר לתקן, אבל אפשר להציל חיים, וזאת החובה שלנו".
ד"ר צביקה מור, שבנו איתן חטוף, מאמין לעומת זאת בפתרון דרך לחץ צבאי. "יש לי תקווה גדולה שתהיה עסקה בתנאים שראש הממשלה הציג, שחרור כל החטופים בפעימה אחת, באוטובוס אחד, וכניעה של חמאס. צה"ל החל לכסח את עזה, לחץ צבאי על חמאס זה מה שיביא לנו את העסקה. המטרה היא לשחרר את החטופים מתוך ניצחון ולא מתוך כניעה", הוא אומר ומוסיף: "אנחנו סומכים על איתן שגם בתוך הגיהינום הוא מחזיק מעמד. כולנו מתפללים שאיתן ישוב כבר בחגים".
נדב רודאיף, בנו של החלל החטוף ליאור רודאיף, מסייג מעט: "אחרי כמעט שנתיים סיגלתי לעצמי התנהלות של אופטימיות זהירה מאוד. עד שלא אראה את החטוף האחרון שב למדינה מבחינתי אין אפשרות להתייאש, ואסור לאבד תקווה שתיחתם עסקה שתחזיר הביתה את כולם. המאבק חשוב כל הזמן, במיוחד בימים אלו, כי אסור שנושא החטופים יירד מסדר היום הציבורי. הסיבה שישראל נמצאת במלחמה היא העובדה שעדיין יש חטופים בשבי חמאס".
לדבריו, "הגעגוע במקרה שלי הוא משהו שאצטרך להתמודד איתו עד סוף ימיי. אבא לצערי נהרג בבוקר 7 באוקטובר והסוף שלנו כמשפחה לא יהיה באושר גדול, אלא בסגירת הפרק הנוראי והבאתו לקבורה ראויה. ההתמודדות עם הגעגוע היא חמקמקה, מכיוון שלחיים יש נטייה להמשיך בין אם נרצה ובין אם לא".
אבל יש גם מי שמתקשה למצוא אופטימיות בהתרחשויות האחרונות. עידו ברוך, אחיו של החלל החטוף אוריאל ברוך, אומר כי "אין תקווה, לא ייצא מזה כלום. חמאס רק מושך זמן. הכניסו להם אוכל לשבע שנים, אין להם שום כורח לעשות איתנו עסקה. המאבק היחיד שצריך להיות הוא חסימת מזון למחבלים, מים, דלק, ואם אפשר, גם אוויר".
