צרפת ידועה כמדינה שהמערכת הפוליטית שלה אוהבת מהפכות ושינויים, אך מצב שבו ממשלה נופלת זו הפעם השלישית מזה שנתיים הוא לא רגיל גם באקלים הפוליטי המיוחד שלה.
הצבעת אי-האמון של האספה הלאומית בצרפת הביאה אמש, כצפוי, לנפילתה של הממשלה. ברוב של 364 קולות ו-194 נגד, החליטו חברי הפרלמנט משמאל ומימין להדיח את ראש הממשלה, פרנסואה ביירו, אחרי כמעט תשעה חודשים בתפקידו. ביירו כינס את ממשלתו לישיבה מיוחדת אתמול בערב ויגיש רשמית את התפטרותו היום לנשיא צרפת, עמנואל מקרון.
בלב המשבר: ויכוח על הקיצוצים מרחיקי הלכת שצרפת חייבת לבצע בתקציב 2026, כאשר החוב הלאומי הצרפתי עומד על 3,345 מיליארד יורו. במהלך השבוע יחליט הנשיא מקרון האם למנות ראש ממשלה חדש או לפזר, שוב, את האספה הלאומית.
ראש ממשלת צרפת, פרנסואה ביירו, הודיע על כוונתו לקיים הצבעת אמון בממשלה לפני פחות משבועיים. הוא התייעץ עם כל ראשי המפלגות באספה הלאומית וקיווה להגיע לפשרה לפני ההצבעה. מחר, 10 בספטמבר, הוכרזה בצרפת שביתה כללית, וב-18 בספטמבר כבר צפוי יום מחאה נוסף.
ביירו קרא לחברי האספה לנהוג באחריות ולהודות במצב הקשה אליו נקלעה צרפת. "הצבעת אי-אמון לא תבטל את המציאות. אנו אחראים לעתידם של הצעירים. האם המדינה, במצבה הנוכחי, יכולה להרשות כל כך הרבה מחלוקות?", אמר וכעס על "הכוחות הפוליטיים שהם הפכים מוחלטים, המתייחסים אחד לשני כאויבים אך יחד החליטו 'להפיל את הממשלה'".
בעוד הסוציאליסטים קראו להקמת ממשלה חדשה בראשות השמאל, דרשה מרין לה פן, ראשת מפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי" כי "פיזור האספה הלאומית אינה אופציה אלא חובתו של הנשיא מקרון". הנשיא הודיע בעבר שאין בכוונתו להתפטר לפני תום כהונתו ב-2027. הצרפתים, שהיו רגילים במשך שנים לשני גושים גדולים בפרלמנט, מגלים בשנים האחרונות את "מנעמי" השיטה הפרלמנטרית הישראלית, שבה רק קואליציות יכולות להביא להרכבת ממשלה.
בפני מקרון, שאינו מתכוון להתפטר, שתי אפשרויות: הראשונה - למנות ראש ממשלה חדש, ולדברי ארמון האליזה בכוונתו לבחור באופציה הזו ולהחליף את ביירו "בימים הקרובים". אלא שהמועמדים לתואר אינם מצטופפים בכניסה לאליזה, כיוון שסיכויי ההצלחה שלהם להחזיק בתפקיד עד 2027 קלושים ועלולים לקבור את הקריירה הפוליטית שלהם.
האופציה השנייה היא פיזור הפרלמנט והליכה לבחירות לאספה הלאומית. נשיא צרפת מסתכן ברוב של הימין הקיצוני - ואז, אם יחליט לא להתפטר, ימצא את עצמו מנהל את המדינה עם ממשלה המנוגדת למדיניותו.
