תוצאה של 4:5 אינה שכיחה בכדורגל, בטח לא במשחקים בינלאומיים. נדיר עוד יותר שהברק מכה פעמיים באותה נבחרת, אבל זה בדיוק מה שקרה לישראל. ההפסד 5:4 לאיטליה ביום שני מחזיר אותנו כמעט 30 שנה אחורה, ל-30 באפריל 1996. הלוקיישן: אצטדיון בלומפילד; האוקייז'ן: משחק הכנה למוקדמות מונדיאל 1998; המתנגד: נבחרת דרום-קוריאה; התוצאה: כפי שכבר יכולתם לנחש, 4:5, ושוב ישראל נמצאת לצערה בצד המפסיד.
הנבחרת עשתה אז את צעדיה הראשונים באירופה אחרי הגירוש מאסיה ותחנת הביניים באוקיאניה. מדובר בערך באמצע הקדנציה של שלמה שרף, שלוש שנים אחרי הניצחון הסנסציוני על צרפת בפארק דה פראנס ושלוש שנים לפני ההצגה מול אוסטריה באצטדיון ר"ג. דרום-קוריאה הייתה פעם נבחרת שישראל הייתה מנפנפת במוקדמות באסיה או לפחות מתמודדת איתה בשוויון כוחות. במהלך 19 השנים שעברו מאז ההתמודדות האחרונה ביניהן, במוקדמות מונדיאל 1978, דרום-קוריאה הפכה ממדינה ענייה למעצמה כלכלית וגם בכדורגל עשתה כברת דרך מאז עבד עליה דוביד שווייצר עם תרגילי החסמב"ה שלו - ולראיה שלושת המונדיאלים הרצופים שאליהם העפילה בהמשך. זאת הייתה רק תחילת הדרך, ומאז הפכה לדיירת של קבע בכל גביעי העולם.
אלא ששום דבר מזה לא הכין את 3,000 הצופים שהטריחו את עצמם לבלומפילד באותו יום למה שהתרחש על כר הדשא היפואי. צ'ין הום-קין פתח את השער הישראלי כבר בדקה הרביעית, ואחריו הגיעו גם כיבושים של קאנג צ'ול (37), ינג סן (41), עצמי של משה גלאם (56) ופנדל של סונג הונג (57). 0:5 קוריאני מהדהד כשעוד לא עברו שני שלישים משחק, ועד לדקה ה-79 זה נראה בדרך לאחד הביזיונות הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי. אלא שב-11 הדקות האחרונות באה ההתעוררות של חיים רביבו. עד לאותו רגע הוא שיחק גרוע כמו כל הנבחרת הישראלית, אבל אז העביר הילוך והבקיע את הראשון, הוכשל לפנדל שאותו הפך טל בנין לשני (80), וכבש את השלישי (87). איציק זוהר צימצם ל-5:4 בדקה ה-90, וניר קלינגר רץ (כמו שהוא יודע) לשופט הטורקי והתחנן שיוסיף עוד כמה דקות. לא עזר.
הקהל איבד סבלנות
כמו בהפסד לאיטליה השבוע, גם אז התגובות נעו בין תחושת אכזבה מההפסד לסיפוק מסוים מהפיניש שמנע תבוסה. הצופים הביעו את מחאתם במהלך המשחק בשריקות בוז לשחקנים וקריאות "תתפטר" למאמן - ורבים מהם אפילו הלכו הביתה עוד לפני הקאמבק בסיום. שרף החל מיד בהפקת לקחים: "מוקדם עדיין להצהיר לגבי מי, אבל יהיו שינויים בנבחרת. לא הצלחתי להחדיר בשחקנים את האווירה הנכונה למשחק". איל ברקוביץ' הוסיף: "זה היה אחד המשחקים הגרועים שלנו בשנתיים האחרונות. אף אחד לא היה טוב. מזל שהבקענו ארבעה שערים ומנענו ביזיון".
וכדי להכניס את ההפסד לפרופורציות, שימו לב להרכב הנבחרת, שהיה שייך לדור הזהב שלה בסיום המילניום הקודם: בוני גינצבורג (46 רפי כהן), פליקס חלפון (46 אבישי ז'אנו), גדי ברומר, אמיר שלח, משה גלאם, אלון חזן (46 אריק בנאדו), ניר קלינגר, טל בנין, איל ברקוביץ' (60 ראובן עטר), עופר מזרחי (46 איציק זוהר), חיים רביבו.
