עשרות שנים נחשבה חצאית העיפרון לסמל של אלגנטיות, שמרנות אופנתית והתכתבות עם קוד לבוש עסקי. מאז שהופיעה לראשונה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, היא נוכחת במלתחה הנשית, והיום, יותר מתמיד, היא כבר לא משמשת רק כפריט לבוש המגדיר עובדות במשרד: חצאית העיפרון נמצאת היום בקאמבק מסעיר עם בתי אופנה שמעניקים לה פרשנות חדשה, לצד כוכבות כמו מישל יאו, ג'יג'י חדיד, מייגן מרקל ודקוטה ג'ונסון שמאמצות אותה.
3 צפייה בגלריה
חצאיות עיפרון בתצוגות של בלנסיאגה וסן לורן בפריז | צילום: Vittorio Zunino Celotto, גטי אימג'ס
חצאית העיפרון מאופיינת בגזרה צרה וישרה, לרוב באורך הברכיים או מעט מתחתיהן, יושבת גבוה על המותניים ומחבקת את קווי המתאר של הגוף. שמה נובע מהדמיון לעיפרון – קו נקי, ארוך וצר. במקרים רבים היא כוללת שסע קטן מאחור או בצד, המקל על תנועת ההליכה בלי לפגוע במראה האלגנטי. משנות ה-50 ואילך זכתה החצאית למעמד של פריט לבוש למשרד, אבל בשנים האחרונות היא זוכה גם לגרסאות ערב חגיגיות מבדים רכים וצבעוניים שמעניקים לה טוויסט מודרני וסקסי.
אבל האם חצאית עיפרון היא רק חצאית? אופנה לעולם אינה מתקיימת בוואקום אלא משקפת תהליכים חברתיים ופוליטיים. הקאמבק של חצאית העיפרון, אם כן, אינו רק עניין של גזרה מחמיאה: הוא מעלה שאלות על המקום של נשים בחברה ועל השיח סביב נשיות ותפקידי מגדר.
שנות ה-50, שבהן נולדה החצאית הזו, מזוהות עם מודל האישה ה"נכונה": אלגנטית, צנועה, מחויטת, המתפקדת לרוב כרעיה ועקרת בית או לכל היותר כעובדת משרד. החזרה אל הגזרה הזו יכולה להתפרש כחלק מ"געגוע" תרבותי-חברתי ל"סדר הישן", שבו הגבולות בין תפקידי נשים וגברים היו ברורים יותר. אלא שהאופנה העכשווית עושה צעד נוסף, חתרני יותר: היא מחזירה את חצאית העיפרון תוך פירוק והרכבה שלה מחדש. חצאיות עשויות עור או לטקס עם שסעים עמוקים, כמו גם שילובים עם חולצות בטן או גופיות סטרפלס, הופכים את החצאית לסמל של כוח נשי: לא צניעות אלא שליטה – מדי קרב המשדרים בחירה חופשית ויכולת לשחק בקודים של המסורת בלי להיכנע להם
* הכתבה המלאה – בערוץ האופנה של ynet
