כשהאזעקה הראשונה נשמעה בליל פתיחת המלחמה מול איראן, מימון אביטן לא היסס. כשנה אחרי נפילת בנו, סמ"ר יאיר אביטן ז"ל, בקרב מול מחבלים בשג'אעייה ביוני 2024 — הוא חזר שוב אל המדים. אביטן "התחייל" ביחד עם הג'יפ הפרטי שלו, התייצב ביחידת המילואים החדשה "הר-ציון" של פיקוד העורף, והחל להסיע לוחמים למבצעים עלומים מעבר לגבולות.
מאז הוא חלק מכוח מתנדבים ייחודי – למעלה מ-900 לוחמים מבוגרים שכבר סיימו את חובת המילואים שלהם, וחזרו לשירות יחד עם רכבי השטח 4×4 הפרטיים. הם הפכו ליחידת ניוד מבצעית שמסייעת לצה"ל בצירים קשים ובשטחים מורכבים בגבולות המדינה, ואף מעבר להם.
2 צפייה בגלריה
yk14509999
yk14509999
("אני מקבל כל כך הרבה חזרה". אביטן עם תמונת בנו | צילום: יאיר קראוס)
"כשקרה האירוע עם יאיר, דבר ראשון שהיינו צריכים לעשות זה לגרום למשפחה לעמוד על הרגליים", מספר אביטן: "יש ילדים נוספים ויש משפחה רחבה וגדולה. כשהחזרתי את העסקים למסלול, החלטתי שאני לא יכול להישאר באותו מקום. שאני חייב להשלים את השורה של יאיר, שהיא חסרה כרגע. יאיר הוא לוחם ולוחם צריך להיות בחזית — וזו הסיבה שאני כאן".
אביטן לוקח אותנו אל מרומי "כתר החרמון" הישראלי החדש, שנכבש עם נפילת המשטר הסורי לפני כעשרה חודשים. כמה שעות קודם לכן היה במשימת ניוד אחרת, עשרות קילומטרים בעומק סוריה. "אני לא מתרגל לזה, כל פעם שאני נכנס הלב דופק בהתרגשות", הוא מודה. לדבריו, "היופי של הטבע מהפנט. הוא לובש צורה חדשה בכל פעם שאתה נכנס לכאן. בשקיעה, בזריחה. כשהראות נקייה לחלוטין אתה יכול לראות עד דמשק ולפעמים אתה נוסע בתוך העננים. כשפותחים את החלונות קורה הקסם. איפה יש עוד דברים כאלה?"
2 צפייה בגלריה
yk14510081
yk14510081
הכנות לחורף במוצבי החרמון הסורי | צילום: יאיר קראוס
מאז נכנסו כוחות צה"ל לכתר החרמון ולמרחב החיץ הסורי, פשטו לוחמי חטיבת ההרים (810) על יותר מ-30 מוצבים של המשטר הסורי הישן והשמידו מעל ל-7 טונות אמל"ח: מוקשים, מטענים, רימונים ורקטות. החזית מתבססת כיום על שני מוצבים עיקריים - "מצודת רוח" ו"הפסגה". אל"ם ל', מפקד החטיבה, מסביר: "הייתה פה רשת מוצבים שישבה מול החרמון הישראלי. הגענו והשמדנו אותם לגמרי. אמרנו שלא נשאיר פה כלום, שהכל יהיה סטרילי". כעת נמצאים כל כוחות החטיבה בהיערכות נגד השעון, להכשיר את המרחב להמשך משימות ההגנה תחת אויב קשה לא פחות, מזג האוויר החורפי-קיצוני.
אבל האתגר הגדול כאן כעת, בעת חילופי השלטון בסוריה, זו השאלה מי בעצם האויב המהווה איום מול הכוחות: "בעיניי זה אויב לא ברור", אומר אל"ם ל'. "אני לא יודע מה הצורה שלו עכשיו או מה הרצונות שלו. נראה לי שאין אדם שתשאל אותו בסוריה וייתן לך את אותה תשובה". בעוד במערב מקבלים בסקרנות את הנשיא החדש של המשטר הסורי, אחמד חוסיין א-שרע - לשעבר מפקד בכיר באל-קאעידה - בצה"ל זוכרים היטב את השורשים האיסלאמיסטיים הקיצוניים ואת מעשי הטבח שעדיין נמשכים. "האויב כאן בהתהוות", מזהיר אל"ם ל'. "יש להם היום נשיא בחליפה, אבל אנחנו רואים גם מה יש מתחת. לפי דעתי כל סימני השאלה האלו, עד שלא יהפכו לסימני קריאה, ימשיכו להוות אתגר ובו אתה צריך להיות מוכן כאן לפעילות ולכל דבר שיהיה".
בין כל זה, יחידת "הר-ציון" נכנסת לפעולה: אביטן וחבריו מסיעים לוחמים, פותחים צירים ומאפשרים רציפות מבצעית. אבל עבורו כל נסיעה היא גם מסע פנימי. "אחת המשימות שלנו זה לנייד לוחמים למשימות מסוימות, וכשהם עולים איתי לרכב אני רואה את יאיר בכל אחד מהם", הוא אומר. "אני שומע את ההתחכמויות שלהם, את הצחוקים שלהם. לפעמים אני שותק, וברגע שהם מבינים שאני אבא של יאיר נפרצות כל השאלות. אני מחלק להם מדבקות וצמידים. באתי לתרום - אבל אני מקבל כל כך הרבה בחזרה. המילואים האלה הם ריפוי של הנפש בשבילי".