לפנות בוקר אתמול שוב נכנסנו לממ"דים אחרי שהחות'ים שיגרו לעברנו טיל בליסטי. מתברר שלא משנה מה אנחנו עושים להם, הם בשלהם. "נמשיך לפגוע בישות הציונית", הם אומרים, "עד שתסתיים המלחמה בעזה". כך, המלחמה בכל החזיתות תסתיים רק כשהמלחמה תסתיים.
ומתוך הניסיון לחסל את ראשי חמאס בדוחא, נשארנו רק עם הבדיחות ברשתות החברתיות: קטאר החליטה להחזיר את נציגיה בלשכת ראש הממשלה להתייעצויות.
רבים מדורשי טובתה של ישראל מודאגים מהאיומים שמפריח נתניהו בימים האחרונים נגד מצרים, טורקיה וכל מדינה אחרת שתארח את ראשי חמאס. החשש הוא שישראל בהנהגתו איבדה כל רסן. ואני שואל: מה קורה כאן? מתי ייעצר הטירוף?
נתניהו בשלו: הוא ייצא למושב השנתי של עצרת האו"ם בניו-יורק כדי להילחם בקריאות להקמת מדינה פלסטינית, מדינה שאין שום היתכנות שתקום. הנוסחה לסיום המלחמה נותרה כפי שהייתה מהיום שפרצה: כל החטופים תמורת כל האסירים הפלסטינים, יציאת צה"ל מהרצועה והישארות של חמאס שם כגורם שלטוני. המילה "כניעה" לא מופיעה במילון של ארגון המרצחים הזה.
"מה קרה לצה"ל" היא סדרת מופת שערך וכתב עמרי אסנהיים. המסר העיקרי שעולה ממנה קשור בעובדה שצה"ל עוסק בתפקידי שיטור ביהודה ושומרון ולא באימונים ובהיערכות למשימה החשובה ביותר של הצבא: להיערך להגן על המדינה במקרה של מלחמה. גיבורי הסדרה מצביעים על התהום הפעורה בין חיל האוויר לחילות היבשה בכל הנוגע להשקעה כספית ולתחכום בהפעלת הכוח, ובעיקר על הניהול השערורייתי של המלחמה שאין לה סוף בעזה.
בצה"ל, כפי שעולה גם בסדרה, חסרים כיום "בנדיטים" – קצינים כמו אריאל שרון, יאנוש בן גל ורפאל איתן. שני מועמדים לתואר הזה הם צ'יקו תמיר ועימאד פארס, אך הם הודחו על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אחרי ששיקרו בשתי סוגיות שוליות שנוגעות לקרובי המשפחה שלהם. וכך נשאר צה"ל עם קצינים שאינם בהכרח המתוחכמים ביותר וכאלה שכל מהלכיהם מתועלים לטובת קידום בדרגות. בעיות מהסוג הזה ניתן לזהות גם בניהול של מלחמת לבנון השנייה, לפני כמעט 20 שנה. דבר לא השתנה.
רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להשיב על השאלה האיומה על מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר 2023 – משום שהכל נמצא באמתחתם של מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי, ובראשם נתניהו.
רגע לפני ראש השנה בבתי הכנסת עוסקים בתפילות הסליחות.
ואני פניתי למשורר ג'לאל א-דין רומי בן המאה ה-13, שנחשב לגדול המשוררים הסופיים באיסלאם. בשירה שלו, שנכתבה בפרסית, הוא מתמודד גם עם מושג הסליחות. וכך הוא כותב: "שובה, שובה, תהיה אשר תהיה שובה. אם כופר אתה, זורואסטרי או עובד אלילים, שובה. מפתן ביתנו אינו מפתן של ייאוש גם אם הפרת את תשובתך מאה פעם, שובה".
ואם תרצו באבחה קצרה למחשבה נוספת: "להיות זה לא מה שנראה, גם לא להיות. קיום העולם אינו בעולם".
התשובה נמצאת בכל מקום, אם תרצו תמצאו אותה.
הנוסחה לסיום המלחמה נותרה כפי שהייתה מהיום שפרצה: כל החטופים תמורת כל האסירים הפלסטינים, יציאת צה"ל מהרצועה והישארות של חמאס שם כגורם שלטוני