כשביקשו ממני לכתוב על אבא שלי, חיפשתי זיכרון ילדות מרגש שחלקנו, שדרכו אוכל להדגים מזווית אישית איזה מין אדם הוא היה. אבל כשניסיתי למצוא סיפור כזה, לא הצלחתי. אין לי זיכרון של הצגה שהלכנו אליה יחד, או אפילו של ארוחה משפחתית במסעדה או של היום הראשון שלי בבתי הספר. אני לא זוכרת אותו באף אסיפת הורים, חגיגת בית ספר או כל מאורע אחר שהיינו במרכזו. הזיכרונות היחידים שיש לי מאבא קשורים תמיד לעיתון, כי בבית שגדלנו בו – העיתון תמיד קדם למשפחה.
בגיל שש, כשעובדי ההפצה שבתו, אבא שלח אותנו למכור עיתונים בקרנות הרחוב, וכך חינך אותי לחשיבותה של עבודה מגיל צעיר. העיתון שליווה את הקמת המדינה לא נתפס בבית כעסק מסחרי אלא כשליחות ציונית ואנושית, שליחות שנדבקתי בה. בעידן של קום המדינה, כשלאזרח הקטן לא הייתה כמעט נגישות למה שמתחולל בארץ רוויות המאורעות והדרמות, העיתון שימש כלי מרכזי להפצת מידע וחדשות, לבקר את הממסד הריכוזי ולייצר סטנדרט איכותי של תקשורת באומה צעירה ומלאת ניגודים אתניים, פוליטיים ותרבותיים. לעיתון, כאחד מאמצעי תקשורת ההמונים הראשונים בארץ, היה חלק מרכזי בתהליכי כור ההיתוך שהפכו אסופה של פליטים מרחבי העולם לאומה אחת. מהסיבה הזו, על אף שחיי המשפחה שלנו סבבו סביב העיתון, מעולם לא הרגשתי מקופחת. להפך, הרגשתי שנפלה בידי הזכות להיות חלק ממפעל גדול וחשוב, חלק ממכלול בניית המדינה.
אבא שלי היה איש של ניגודים: איש עסקים שמעולם לא הסתובב עם שקל בכיס – ואמא שלי הייתה נותנת לו כסף. טוב הלב שלו, החיוך האינסופי שהיה נסוך על פניו כדרך שגרה, לא הורידו מהחדות ומהמיקוד שלו במטרה ששם לנגד עיניו: לשרת את אזרחי האומה הצעירה הזו דרך יצירת גוף תקשורת איכותי, אמין וחסר פחד שיפעל לחשיפת עוולות השלטון, יביא לדמוקרטיזציה של המידע לכלל האזרחים ויאפשר למדינה לספר את הסיפור המופלא שלה, יום אחר יום, על כלל פניו ומורכבויותיו.
בעידן הנוכחי נדמה שהמשימה הזו חשובה מתמיד, ואולי אבא ידע זאת, ולכן הנחיל בי מגיל אפס את ההכרה הבלתי מתפשרת בשליחות שהוריש לי, ואני מנסה לקיימה מדי יום ביומו. כמה סמלי שאותו אדם, שהקדיש את חייו למען המפעל הזה, קיפח אותם כשנדרס למוות על ידי נהג אוטובוס בעודו חוצה את הכביש לעיתון שכה אהב.
אבא אהוב, תמיד היית קורא לי "שמש שלי". מקווה שאתה שם, למעלה, ממשיך להשגיח עלינו, ולא נקרע לך הלב ממה שמנסים לעולל כאן למשפחת העיתונות הישראלית שכל כך אהבת.
מתגעגעת כל כך.
