מפקדי צה"ל הבכירים ביותר דורשים מהממשלה להניח בפניהם את תוכניתה לרצועת עזה ליום שאחרי הלחימה. הממשלה, כידוע, מתחמקת מתשובה ופרסום תוכנית; ראש הממשלה ברוב יהירותו מתמסר לעוד הרס ולעוד מבצע חיסול, בלי לשקול את העלויות הלאומיות והאסטרטגיות הכבדות מול התועלות השוליות והלא-ודאיות.
גיבוש תוכנית סבירה ליום שאחרי דורש להשתחרר מהכשל העיקרי של "היום שלפני". בשנים שקדמו לאוקטובר השחור של 2023 שררה כאן הקונספציה שלפיה ברצועת עזה נוסדה מדינה נפרדת מהרשות הפלסטינית ברמאללה, והיא מדינת חמאס - שאינה אופציה רעה לישראל. "היא מפצלת את הלאומיות הפלסטינית", הסבירו לי בכירים בשירות המדינה, "ומסירה מאיתנו את נטל הדאגה ל-2.2 מיליון עזתים". פעם אחר פעם שמעתי באותן השנים את הקביעה המלומדת שלפיה "הנהגת חמאס לא מעוניינת בעימות צבאי עצים עם ישראל אלא שואפת לשפר את רווחת העזתים, ועלינו לסייע לה בכך - כדי לאלף את ארגון הטרור".
ביקרתי את הקונספציה בלא מעט מאמרים - ואכן חמאס, כידוע עכשיו, לא התמתן ולא אולף. הוא הקצין. מנהיג הארגון סינוואר ועמיתיו לטרור ראו בחרדה גוברת את השיפור הקטן ברמת החיים ברצועה ואת דעיכת הלהט הטרוריסטי בשורותיו. כדי לבלום את מגמת ההתברגנות של הציבור העזתי ולהצית מחדש את אש הקנאות התחילו להכין את המתקפה של אוקטובר 2023, כשהם גונבים לפחות מחצית מהכסף הקטארי הרב שהעבירה ישראל לרצועה. אילוף הסוררת הפך לחיזוק הסוררת.
ומהיום שלפני ליום שאחרי: לדעת גורמי הערכה במערכת הביטחון, חמאס כבר מחוסל, בלי יכולת להתאושש "לפחות עד 2035" מהמהלומות שחטף. בתום כמעט שנתיים של לחימה ורבבות עזתים הרוגים, מהם 20 אלף טרוריסטים, מיצינו אפוא את הנקמה האלימה. מיצינו את התגמול. מיצינו את "נלמד אותם לקח". עוד פצצה על עוד בניין רב-קומות במרכז עזה ועוד חיסול של עוד בכיר אי שם ברחבי המזרח התיכון "לא ישנו דבר לטובה", אומרים מומחי המודיעין. הגיעה העת לנסות גישה אחרת, שאינה גרסה נוספת של הקונספציה הארורה ההיא. קוויה הכלליים שורטטו במערב ובמדינות המפרץ כבר בתחילת 2024 - והרבה לפני כן ב"תוכנית המאה" להסדר ישראלי-פלסטיני של הנשיא טראמפ (בכהונתו הראשונה) וחתנו, ג'ארד קושנר. התוכניות מתבססות על איחוד מחדש מדיני-פוליטי-כלכלי של רצועת עזה עם הרשות הפלסטינית, אחרי תקופת מעבר שבה תנוהל עזה על ידי "ועדה קרואה" המורכבת מנציגים של מדינות ערב מתונות, ארה"ב, רשות פלסטינית מתוקנת ואנשי מקצוע. שאריות חמאס יפורקו מנשקן ויורחקו מכל השפעה שלטונית, ישירה או עקיפה. במקביל יתחיל פינוי-בינוי מאסיבי של הררי ההריסות והכנת קרקע לערי מגורים חדשות, לתשתיות מים, חשמל, תקשורת, בריאות וחינוך חדשות ולמרכזי תעסוקה ועסקים. כך ייעלמו מהנוף גם מחנות הפליטים, כפי שהמליצו לממשלה ב-1968 כלכלנים ישראלים מובילים. המלצתם נדחתה.
הרס והרג נוסף בעזה, בלי תוכנית סיום מציאותית, לא רק לא מוסרי וייתכן שגם לא חוקי, אלא מנוגד בתכלית לאינטרס הישראלי הלאומי החיוני ביותר: להשיב את החטופים לחיק משפחותיהם ולא לחיות כאן לנצח על להב של החרב. לחיות שוב במדינה לתפארת שכולנו גאים בה ובהישגיה.
