על נח לא נכתבו שירי הלל. על נח לא ראו אור אלבומי ניצחון. על שמו של נח לא נבנו היכלות פאר.
בקומה השלישית של בית החולים איכילוב בתל-אביב, עטוף באהבת משפחתו וילדיו, הוא עצם עיניים ואבד מחיינו. כמעט אלמוני בחייו, כך גם כמעט אלמוני במותו.
האיש ששועי ארץ ועולם נדרשו אליו ועלו אליו לרגל, האיש שחרץ גורלות, הנחיל לנו בקווי אופיו את שלושת הציוויים שהולכים איתנו מאז: נחישות במאבק ובתחרות, מסירות בעבודה וצניעות בחיים. למדנו אותו – ולמדנו ממנו להילחם דקה אחת יותר מהיריב הקשה, להניח ראש בלילה על שולחן העבודה במערכת כדי לנוח מעט, ולא להסתחרר אל מול גלי תהילה והצלחה.
1 צפייה בגלריה
(עם ילדים של עובדי העיתון במסיבת פורים. כמעט אלמוני בחייו ובמותו | צילום: דוד רובינגר)
כך נהג המורה, לפני שנים. כך נהגו בני משפחתו ותלמידיו בשנים שחלפו מאז שהוא לא איתנו עוד.
בשנים הללו השתנו לחלוטין פני המדינה. גם התקשורת שינתה לחלוטין את פניה. דבר אחד לא השתנה: "ידיעות אחרונות", יציר כפיו של נח, ממשיך להופיע וממשיך להשפיע, נאבק וממשיך להילחם באותה נחישות, באותה מסירות ובאותה צניעות שנח לימד אותנו.
זו לי הזדמנות לומר תודה. תודה על שנים. תודה על לילות ארוכים וימים קשים, על השיעורים שלמדנו בלי אומר ודברים, על הדאגה ועל ההצלחה שהנחיל לנו מי שהיה עמוד אש לפני המחנה. תודה.
ואסיים בשורות של ע. הלל:
היית פשוט אדם.
אהבת.
ואפשר שלא ראית את ענן האהבה שהלך לפניך.
אנחנו ראינו אותו
חבל שלא אמרנו לך זאת קודם.
ואולי אפשר שלא יכולנו לומר.
אנחנו אנשים פשוטים, ומקמצים במחמאות.
ענן של אהבה
כן, זה לא מחסה מגן מפני אש.
היום אין מנצחים באהבה.
אפשר שמחר-מחרתיים ינצחו באהבה.
מי ייתן...
* איתן הבר ז"ל, שנפטר ב-2020, היה עיתונאי ב"ידיעות אחרונות". המאמר פורסם לראשונה במלאת 30 שנה למותו של נח
השורות המצוטטות הן מתוך השיר "לנשמת רע"
