השירים של רונה קינן יקבלו לראשונה מעטפת של תזמורת קלאסית: ב-21 באוקטובר היא תקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב מופע מיוחד עם תזמורת הקאמרטה הישראלית, במסגרת הסדרה "השתקפויות" שמנהל אמנותית שלומי שבן.
"עבורי זה מרגש במיוחד", אומרת קינן, "כי זו פעם ראשונה שאני משתפת פעולה עם תזמורת בהופעה מלאה שמורכבת מהרפרטואר שלי. הופעתי פה ושם עם הפילהרמונית בערבים מרובי משתתפים, והחוויה היא תמיד מיוחדת, אבל אף פעם לא היה לי העונג לבנות ערב שלם כזה ולאפשר לשירים להיות מסופרים בדרך חדשה, להיוולד מחדש. הקאמרטה היא תזמורת אדירה, יבגני לויטס ואבנר קלמר כתבו עיבודים יפהפיים, והבונוס העצום מבחינתי הוא שהפרטנר שלי להרפתקה הזו הוא חבר נפש שלי. כששלומי מציע רעיון, אני יודעת שהוא בא ממקום של היכרות עמוקה עם השירים, ושיש לו אינטואיציות שכדאי להקשיב להן. חוץ מזה, יש גם הרבה צחוקים בתהליך, וזה לא פחות חשוב".
אנחנו מדברים על מופע חגיגי בזמן שאחינו מעונים בעזה. איך זה מרגיש להמשיך כרגיל במצב כזה?
"הדיסוננס של החיים פה, בצל המלחמה, הוא נוראי. כל מי שאני מכירה חי בפיצול בלתי נסבל. מצד אחד, כאב עצום, פחד וייאוש מהמתרחש בעזה, מהפקרת החטופים, מממשלת הבלהות שלנו ומזוועות המלחמה המתמשכת, ומצד שני, התביעה של החיים עצמם – לחיות, לעבוד, לייצר סביבה שקטה לילדים שלנו וגם לשמוע מוזיקה ולהשמיע אותה, כי בלעדיה אין חיים".
לא חתמת על עצומת האמנים נגד המלחמה.
"לא חתמתי עליה כי איכשהו היא לא הגיעה אליי, אבל אני מעריכה מאוד את היוזמים ואת כל אלה שחתמו. כל פעולה של התנגדות למלחמה היא משמעותית בימים אלה. לצערי, מה שקרה עם העצומה הזו הוא שבמקום לכוון את המבט לאסון המלחמה, היא הצטרפה, שלא במתכוון, לרעשי הרקע של התקופה, לכלי של התכתשות בין מחנות. אבל מה שחשוב כאן זה לא הניסוח וגם לא שמות החותמים או המתנגדים. האמת הפשוטה היא שהמלחמה הזו גובה מחיר בלתי נסבל, והיא מוכרחה להיפסק".
