זה היה אחד הרגעים המרגשים באתלטיקה לדורותיה. דקה אחרי שחצה עוד גבול בלתי הגיוני, והשאיר את הרף בגובה 6.30 מ' על כנו, הגאון השוודי ארמנד דופלנטיס פילס דרכו בין המעריצים לתוך היציע. מיד מצא את מטרתו, חברתו הדוגמנית דזירה, והדביק לה נשיקה מצלצלת.
זו הייתה הפעם ה-119, מספר דמיוני, שדופלנטיס עבר יותר מ-6.00 מטר בתחרות. אם לשבור את שיא העולם בפעם הראשונה ולהדיח מהפסגה את רנו לאווילני היה מבצע אדיר, מה תגידו על השבירה ה-14? בכל פעם ס"מ שיפור ודרגת הקושי רק עולה – אבל 6.30 זה לא כמו השיאים הקודמים, זו אבן פינה. הבונוס מאיגוד האתלטיקה הבינלאומי: 100 אלף דולר.
הוא עשה את זה באולימפיאדה, ועכשיו באליפות העולם. ועוד בניסיון השלישי! כוח מנטלי אדיר. אדם אחד שאחראי לבדו על ענף הקפיצה במוט. אין עוזרי הפקה.
ומה הלאה? המאבק על עוד סנטימטר ועוד סנטימטר יימשך, ואולי 6.40 זה לא מספר גס. מדהים לראות את הפער של דופלנטיס מהאחרים דווקא בתחרות נדירה באיכותה, שבה שבעה קופצים עברו 5.90 מ'. אבל הוא זה שמוביל לכך, ההשראה שהוא נותן ליריבים מקפיצה את הרמה שלהם. בינתיים, 68 אלף באצטדיון בטוקיו ראו נשר בשמיים. המופע של האתלט הטוב בעולם ללא תחרות, ואחד מהשניים הגדולים בהיסטוריה, לצד יוסיין בולט.
עלמאיה החמיץ מדליה
מארו טפרי, שזכה במדליית הכסף במרתון בבודפשט-2023, לא הצליח לסיים הפעם את הריצה – אבל המסלול ביפן הוכיח עד כמה ישראל עמוקה בענף. איימרו עלמאיה (35) היה על סף מדליה משלו, אחרי שהוא וגשאו איילה נשארו בדבוקה המובילה לאורך כל הדרך, אך סמוך לכניסה לישורת האחרונה שלושה רצים ברחו לו והוא סיים רביעי עם 2:10:03 שעות, הישג פנטסטי. איילה נשר מעט לפניו ודורג שביעי עם 2:10:27. אדוה כהן החמיצה במעט את הגמר ב-3,000 מ' מכשולים, אבל הביאה המון כבוד עם שיא ישראלי, 9:19.90 דקות.
