2025 היא אמנם שנת שיא באקזיטים בישראל, אבל גם שנת קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובמספר העובדים בענף, עם ירידה כללית בגיוסי קרנות הון. כך עולה מדוח רשות החדשנות על מצב ההייטק בישראל לשנה החולפת. אם בעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו.
לעומת זאת, הדוח מצביע על כך, שתחום הדיפ-טק - טכנולוגיות מתקדמות המבוססות על מחקר עמוק וכוללות תגליות וחדשנות פורצות דרך – פורח בישראל והיא הופכת למרכז המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום מחוץ לארה"ב.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, התייחס לדברי ראש הממשלה שלשום באשר לאפשרות לקיים הייטק מצליח במשק אוטרקי, סגור, שלא מקיים מסחר עם משקים אחרים ואמר: "ההייטק הוא משאב הטבע של מדינת ישראל: קשה לדמיין כלכלה ישראלית בלי הייטק ואין הייטק ישראלי בלי לקוחות מחו"ל, משקיעים מחו"ל וחברות רב-לאומיות".
לדבריו "85% מהכסף שמושקע במו"פ הישראלי הוא מחו"ל - אין מו"פ ישראלי בלי העולם. חברות הייטק הישראלי הן יצואניות מהיום הראשון - 57% מהיצוא הישראלי מבוסס על ההייטק הישראלי. גם החברות הרב-לאומיות חלק בלתי נפרד מההייטק הישראלי: הן המעסיקות הגדולות ביותר, משלמות את השכר הכי גבוה, הן רוכשות את החברות הישראליות כשהן מתבגרות וכך מניעות את כל התעשייה. ההייטק הוא תעשייה גלובלית בהגדרה שלה וההייטק הישראלי חייב להמשיך להיות מחובר לעולם".
ירידה בגיוסים
לפי הדוח, תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על כ-317 מיליארד שקל (17% מהתוצר הלאומי הכללי), חלקם היחסי של המועסקים בהייטק - שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה בכלל המשק - נמצא בקיפאון, כאשר במספר עובדי המחקר והפיתוח, שהם חוד החנית של הענף, חלה אפילו ירידה של 6.5%. ירידה דרמטית נרשמה בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ובמספר הסטארטאפים החדשים.
"אינדיקציה לסיכון"
לפי יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. מנכ"ל הרשות, דרור בין, מדגיש כי "אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון, שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות".
על פי ממצאי הדוח, במחצית הראשונה של השנה, נרשמו 403 אלף מועסקים בהייטק הישראלי (11.5% מהמשק) - עלייה קלה לעומת שנת 2024. אולם חלקם של עובדי ההייטק מתוך כלל המועסקים במשק נמצא בהקפאה מאז 2021 ולא השתנה. קצב גידול התעסוקה ירד לפחות מ-2% בממוצע לשנה מאז 2023 - לעומת יותר מ-5% ברוב העשור הקודם.
במקביל ניכרת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022. הירידה חדה יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה. ירידה משמעותית במיוחד נרשמה גם במספר הסטארטאפים שנפתחו השנה – כ-500 בלבד, לעומת יותר מ-1,000 לפני עשור.
חוסן ועמידות
מצד שני, הדוח מצביע גם על נתונים חיוביים, המעידים על החוסן והעמידות של ההייטק הישראלי גם בשנות המלחמה: ברור כבר כי 2025 – שבמהלכה רכשה גוגל את Wiz בכ-32 מיליארד דולר - תהיה שנת שיא של כל הזמנים באקזיטים בהייטק וניכרת בה התאוששות בגיוסי סטארטאפים: הרבעון השני של השנה הוא הגבוה בגיוסים מאז 2022. יצוא ההייטק עלה ל-78 מיליארד דולר ב-2024 (עלייה של 5.6% לעומת 2023) וחלקו ביצוא הכללי של המדינה מגיע כבר ל-57% במחצית הראשונה של 2025 - השיעור הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.
גם ההשקעות בחברות - גיוסי ההון של סטארטאפים ישראליים - חזרו לרמות הגבוהות של 2020-2019. נכון לסוף 2024, ישראל היא מרכז ההייטק החמישי בעולם, עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן-פרנסיסקו, ניו-יורק, לונדון ובוסטון. תחומי השקעה נותרו דומים: 3 מכל 5 דולרים שגויסו ב-2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.
דוח הדיפ-טק
במצורף לדוח השנתי המסורתי, מתפרסמים לראשונה ממצאי דוח הדיפ-טק, שקיימה רשות החדשנות עם חברת dealroom הבינלאומית. הדוח חושף כי בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפ-טק, שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ-28 מיליארד דולר, אשר הגיעו מכ-400-300 קרנות הון סיכון בכל שנה, כרבע מהן ישראליות. השווי המצטבר של חברות הדיפ-טק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי 15 מלפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מיליון דולר).
התחומים הבולטים בדיפ-טק הם בעיקר בינה מלאכותית ומכשור רפואי, אך גם שבבים, סייבר ומזון חקלאי. בעשור האחרון, אגב, נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפ-טק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. רק להמחשה: בתחום הסייבר ישראל מובילה עם נתח של יותר מ-20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפ-טק. ברשות החדשנות מציינים כי שנת 2025 תהיה שנת שיא בתחום המחשוב הקוואנטי בישראל, עם השקעות מדווחות של מעל 300 מיליון דולר רק השנה.
בשורה הראשונה
לדברי בין, "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפ-טק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, וגיוסים מרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדוח מצביע על מגמות מטרידות, ובמקביל אנו רואים בעולם שממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי".
