דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על אודות ה"בידוד המדיני" שאליו צפויה ישראל להיכנס אינם רק הצהרה פוליטית: מדובר בעובדה מרה שמתפשטת כאש בשדה קוצים מעבר לתחום המדיני ומשפיעה על הכלכלה, התרבות, המדע, האקדמיה, הספורט, התיירות והרבה מעבר לכך. כבר כיום ישראל היא מדינת מוקצית. לשכת ראש הממשלה הודיעה שהיא נאלצת להוריד ממטוס כנף ציון עיתונאים ואנשי פמליה כדי לשמור יותר דלק להארכת נתיב הטיסה של נתניהו לעצרת האו"ם – בשל חשש שיהיו מדינות שיסרבו לאפשר לו לטוס בשמיהן, כדי שלא להפר את צו המעצר שהוצא נגדו בהאג. אם ישראל תלך להרס מוחלט של עזה וגירוש תושביה, התגובות יהיו חריפות: הורדת דרג דיפלומטי, החזרת שגרירים, ניתוק יחסים. שום הסברה לא תעזור, וישראל עלולה להיפגע בכמה אופנים:
1. סנקציות כלכליות
היום יתכנסו נציבי האיחוד האירופי כדי לדון בהצעות חמורות נגד ישראל. אחרי הצהרתה בשבוע שעבר של נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, צפוי הפורום לאשר הצעות להשעיית סעיפים בהסכמי הסחר עם ישראל, כולל הטלת מכסים מחדש על סחורות ישראליות, כתגובה למלחמה בעזה ולהפרות המתמשכות בגדה המערבית. שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אישרה בראיון לאתר Euronews כי הצעד הזה "יגרום לעלות גבוהה לישראל".
אם ההצעות יאושרו על ידי הנציבים, הן יועברו למועצת האיחוד, שדורשת רוב מיוחס (נדרשת תמיכת מדינות המייצגות 65 אחוז מהאוכלוסייה) כדי להעבירן. נכון להיום גרמניה ואיטליה חוסמות את ההצעות, אך קאלאס קראה למדינות אלה להציע חלופות אם הן מכירות במצב "הקטסטרופלי" בעזה. גרמניה מתנגדת לסנקציות, אך זקוקה לאיטליה כדי לא להישאר לבד. אם איטליה תשתכנע, יריבינו באיחוד יוכלו לעשות מה שירצו. אנחנו נרגיש את זה במדפי הסופר. כבר היום יוקר המחיה במדינה משתולל. הסחר בין האיחוד האירופי לישראל הסתכם ב-42.6 מיליארד יורו בשנת 2024. תארו לכם מה יקרה אם האיחוד האירופי, שותף הסחר הכי גדול שלנו, יעניש אותנו בארנק.
במקביל ידונו הנציבים בסנקציות נגד שרים קיצוניים בממשלת ישראל, כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. ניסיון דומה בעבר נכשל, אך הולנד כבר הטילה סנקציות עליהם והפעילה את אמנת שנגן, שמחייבת 29 מדינות אירופיות. אם ישראל תתקדם עם תוכנית לכיבוש עזה, סיפוח בגדה או סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, הסיכוי להגיע לרוב המיוחס יגדל.
2. תרבות תחת אש
התרבות הישראלית כבר סופגת מכות כואבות. עצומה של 4,000 אנשי קולנוע בעולם קוראת לחרם מוחלט על שיתופי פעולה עם ישראל; להקות ישראליות נתקלות בקשיים בפסטיבלים בינלאומיים; וגם עידן רייכל שהיה לשגריר הישראלי מספר 1 במוזיקת עולם, הודה שהוא לא מוזמן לפסטיבלים בחו"ל. זה חלק מחרם תרבותי רחב, שמזכיר את החרמות נגד דרום-אפריקה בתקופת האפרטהייד.
עכשיו גם ספרד, אחת מ"חמש הגדולות" (Big Five) שמממנות את האירוויזיון, הודיעה שתפרוש מהתחרות ב-2026 בווינה, אם ישראל תשתתף. בכך היא מצטרפת להולנד, אירלנד וסלובניה שכבר הכריזו על חרם אפשרי, וגם באיסלנד נשמעים קולות דומים.
ספרד היא הראשונה מבין חמש המממנות שמאיימת בפרישה, והמסלול הזה הוא מסוכן לישראל, שעם כל הכבוד לה, האירוויזיון לא יוכל להפסיד מדינות כאלה. מנכ"ל ה-BBC הבריטי, טים דייווי, הודה בפני ועדה פרלמנטרית כי התאגיד "מודע לחששות" סביב השתתפות ישראל, אך הדגיש: "האירוויזיון מעולם לא היה פוליטי". איגוד השידור האירופי (EBU) צפוי לדון בנושא בדצמבר, וייתכן שיציע פשרות כמו השתתפות ללא הנפת דגל – הצעה שישראל כבר דחתה בגלל "כבוד לאומי". הצעה אחרת: נסיגה זמנית, שסביר שתהפוך לקבועה.
3. חרם ספורטיבי ואקדמי
הספורט נמצא תחת איום חמור. כבר היום יש ניסיונות למנוע מקבוצות ישראליות להתחרות בטורנירים אירופיים. השיא עלול להיות סילוק מלא: מאליפות אירופה בכדורגל, דרך היורוליג בכדורסל, ועד לאולימפיאדה – בדומה לסנקציות נגד רוסיה בעקבות מלחמת אוקראינה. במקביל החרם האקדמי נגד ישראל צובר תאוצה. בוועד ראשי האוניברסיטאות קוראים לזה "איום אמברגו מדעי על ישראל". ממצגת של ועדת ראשי האוניברסיטאות, שהוצגה לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, עולה שהיקף החרם האקדמי גדל בקצב מהיר ומדאיג. החרם מכוון לבידודה האקדמי-מדעי של ישראל: סילוק מתוכניות מחקר אירופיות; החרמה של חוקרים ישראלים באגודות מקצועיות אקדמיות; ניתוק קשרים והפסקת שיתופי פעולה מוסדיים; והפסקת שיתוף פעולה אקדמי עם חברי סגל ישראלים.
4. אמברגו נשק
מאז יולי 2025, מדינות שונות הפסיקו או צימצמו את מכירת הנשק לישראל, בהן סלובניה, שהייתה הראשונה להטיל אמברגו נשק מלא, איטליה, ספרד, קנדה, הולנד, הממלכה המאוחדת ובלגיה.
לפי דיווחים בספרד הוחלט שם לבטל עסקה גדולה, בשווי כולל של 700 מיליון יורו, לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS מידי אלביט, שעדיין לא קיבלה הודעה רשמית בנושא.
ביטול עסקת PULS מתווסף להחלטת משרד ההגנה של ספרד מחודש יוני על השהיית עסקת ענק לרכישת טילי נ"ט מדגם ספייק LR 2 מרפאל תמורת כ-285 מיליון יורו עבור צבא ספרד וחיל הים המקומי. ההחלטה היא חלק ממאמץ ספרדי "להוריד לאפס" את התלות הטכנולוגית בישראל בשל המלחמה בעזה.
ההחלטה הישראלית להקים מנהלת חימושים שתדע לספק את הצרכים של תעשיית הנשק היא חשובה, אבל לא מספיקה. ישראל לא יכולה לייצר את כל הרכיבים בנשק. מערכת הביטחון הישראלית התמחתה תמיד בדרכים להשיג את הרכיבים שאנו צריכים בדרכים לא דרכים, וצריך להיערך להרחבת אמברגו הנשק.
5. הגבלות אישיות
נכון להיום ישראלים נהנים מפטור מוויזה ב-131 מדינות, אך הבידוד עלול לשנות זאת. מדינות עלולות לבטל הסכמים בטענה לבדיקת מעורבות ב"רצח עם" או פשעים. בדרום אמריקה, יעד פופולרי למשוחררי צבא, כבר יש הגבלות: חיילים ששמותיהם פורסמו ברשתות נאלצו לעזוב בחשאי מחשש למעצר. זה יפגע קשות בתיירות הנכנסת והיוצאת, ובחופשות משפחתיות פשוטות. אבל עזבו את הוויזה – מי רוצה לצאת לחופשה בחו"ל שהוא צריך לפחד שיגלו שהוא ישראלי? לא מעט ישראלים כבר נתקלו בביטולים של הזמנות לדירות Airbnb, הוסטלים או מלונות, רק בגלל שהם ישראלים.
