אירוע פיזיקלי יוצא דופן התרחש ב"סטורי לילה" של ערוץ 14 שלשום: אורח שהופיע בתוכנית של יהודה שלזינגר מבלי לדעת איך הגיע אליה. "קיבלתי התקף חרדה, הקאתי, הלכתי לנשום אוויר", סיפר בנימין קרייף, עריק שהוברח ממעצר על ידי חרדים, "אנשים שולפים אותי לתוך איזה לא יודע מה – בום! אני פה". כמובן, למי מאיתנו לא יצא לנוע ממקום (רכב מעצר) למקום (אולפן טלוויזיה) בסיוע כלי התנועה המפורסם "בום". "כאילו, ברחת ממעצר ובאת לפה עכשיו?!" התפלץ שלזינגר. נראה שהוא, בדיוק כמו קרייף, גם עבר בסביבה עד שאיזה "בום" הפך אותו למגיש.
אלא שאז נפתח השלב המדהים באמת באייטם: מו"מ בשידור חי על תנאי ההסגרה. שלזינגר, שאת הזעם שלו בנושא שמר לאחרונה למונולוג שהצליח להיות גם שקרי וגם אווילי על מתמודדת ב"אח הגדול" שלא שירתה בצבא (לפחות יצא מזה פרק מוצלח בפודקאסט "הקרנף"), שידל את האורח-שלא-ידע-שהוא-אורח לחזור לסורו. ובשביל המטרה הקדושה לא נותר לליצן בחליפת האורנג'דה אלא לכנות אותו "אחי" כל משפט שני, לפנות לרגש ("אתה מסבך אותי"), לשחק אותה גננת ("לא יפה") ולהתייחס לאדם שלפניו כאילו עשה רעש בין 14:00 ל-16:00. "ה' יפנק אותך, נסיך", סיים שלזינגר את הראיון. לא ברור אם ה' אמור לקבל את הקרדיט, אבל פינוק של נסיכים היה גם היה.
קו ישר וזקוף כמו חוט השדרה שאין לערוץ 14 עובר בין הביזאר חסר הבושה שתואר לעיל להתנהלות השרה מאי גולן, שאתמול נכנסה לתחנת משטרה ולכאורה הבריחה את אמא שלה לפני שחקירתה הסתיימה. ההלם שאחז בערוצים הביקורתיים נוכח הדיווחים הוליד שוב ושוב את צירוף המילים הכי עייף בשפה העברית בשנתיים האחרונות: "כזה עוד לא היה". המבט המשתאה, זה שמתאפק לא לקרוס לתוך צחוק בלתי נגמר כי כל האנרגיות בהיבט הזה הלכו על השלב שבו בעלה של מקורבת לגולן נתפס מגדל סמים מאחורי דלת נעולה בבית, רצה לומר: בחייאת רבאק, די. אבל אי-אפשר לומר את זה כי רבאק לא מקשיב.
אולם הסיבה ש"כזה עוד לא היה" פשט מזמן את הרגל, היא שמעולם לא היה מצב שבו התקיימה בועה תקשורתית שמבטלת בבוז קולני ואלים את הנורמות הבסיסיות ביותר. החסינות של גולן היא לאו דווקא זאת שמוענקת לה מתוקף היותה שרה וחברת כנסת: זאת החסינות הטבעית שמוענקת לה מעצם היותה נאמנה לאקו-סיסטם שלם, שבו אפילו עריק מקבל יחס של "נסיך", אז למה ששרה לא תבריח את אמא שלה מחקירה? השם כבר ידאג לפנק אותה.
