תדהמה בעולם ההייטק: חברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן אמזון, מיקרוסופט ומטא, המעסיקות הגדולות ביותר של עובדים זרים "בעלי כישורים מיוחדים" ‑ ייאלצו לחשב מסלול מחדש. גם מאות ישראלים בעלי ויזת עבודה מסוג זה בארה”ב עלולים להיקלע לבעיה קשה.
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ חתם בסוף השבוע על צו המטיל תשלום שנתי חדש של 100 אלף דולר על כל בקשה לוויזת עבודה מסוג H-1B, לעובדים זרים מיומנים. לפי הבית הלבן, הצעד נועד לצמצם את השימוש באשרות הללו ולתת עדיפות לעובדים אמריקאים. התשלום יחול על בקשות חדשות וככל הנראה, כפי שהובהר אתמול, לא יחול על בקשות לחידוש אשרה.
מספרן הכולל של הוויזות מסוג זה מוגבל ל-85 אלף בלבד. בשל הביקוש הרב, מדי שנה מתקיימת הגרלה על קבלת הוויזות האלה. כיום, עומדים התשלומים הישירים על האשרה על מאות עד אלפי דולרים בלבד - כך שמדובר בזינוק חד.
שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק, שנכח בטקס החתימה בחדר הסגלגל, אמר כי הצו יגרום לחברות הטכנולוגיה לחשוב פעמיים לגבי העסקת עובדים זרים: "או שהאדם מאוד חשוב לחברה ולאמריקה, או שהם יעזבו, והחברה תעסיק אמריקאי", הבהיר.
הישראלים אובדי עצות
המהלך הזה ברובו לא נוגע לישראלים, שעושים רילוקיישן לארה"ב במסגרת עבודה בחברות ישראליות בארה"ב או בחברות אמריקאיות גדולות. אלה מועסקים במרבית המקרים על בסיס ויזה מסוג L1, שמאפשרת עבודה בארה"ב, אך רק בחברה שהזמינה את העובד.
את עיקר הפגיעה יספגו עובדים מהודו, סין ומדיניות אסייתיות נוספות שנותרים בארה"ב לאחר סיום לימודיהם או מיובאים לשם על ידי חברות כוח אדם. הבעיה העיקרית מבחינת ארה"ב היא המשכורת הנמוכה המשולמת להם, שמאפשרת לחברות לחסוך בעלויות ולא לשכור עובדים אמריקאים ששכרם גבוה יותר. על פי הנתונים שפרסם הממשל, לאמזון אושרו השנה יותר מ-10,000 ויזות H-1B, בעוד למיקרוסופט ומטא אושרו יותר מ-5,000 ויזות כ"א. 71% מהוויזות ניתנו לעובדים אזרחי הודו.
גם מנכ”ל רשות החדשנות דרור בין מעריך שהשפעת הצעדים החדשים של טראמפ אינה מהותית להייטק הישראל: “לחברה ישראלית שפעילה בארה”ב יש בדרך כלל חברה-בת בארה”ב ולחברות אמריקאיות יש חברות בנות בישראל. כאשר אתה מעביר עובד מסניף אחד של החברה לסניף אחר, אתה משתמש בויזה L1”.
עם זאת, הצעד חסר תקדים של טראמפ, רלוונטי לפחות ל-500 ישראלים ואולי יותר, כך מעריך עו"ד ליעם שוורץ, ראש תחום רילוקיישן במשרד גולדפרב גרוס זליגמן.
לדברי שוורץ העובדים הישראלים שנפגעים מהמדיניות האמריקאית החדשה – אובדי עצות. "מהבוקר אני מדבר עם לקוחות, יש כאלה שהשיגו את הוויזה H-1B רק בשבועות האחרונים, לקראת 1 באוקטובר שזו תחילת המכסה הבאה. הם עדיין לא יודעים מה יהיה איתם, אבל האנשים שבאמת מושפעים על ידי הצו, עבורם זו קריסה טוטלית. הם עצרו תוכניות, שכרו דירות, ועכשיו הם תקועים. ומה עם המשפחות? הם נרשמו לבתי הספר בניו ג'רזי, נגיד בשנת הלימודים הנוכחית ועכשיו מה עושים? התשובה היא, שבינתיים אין מענה. הם זרקו את הפצצה הזאת, מבלי לתת את הפרטים הקטנים".
גם מהנדס תוכנה ישראלי מניו-יורק, שעובד בחברת ענק אמריקאית כבר עשור ונמצא בארה”ב על ויזת H-1B בהארכות מתמשכות בזמן שהוא ממתין לגרין קארד, לא מתנחם בכך. “זו מכת מוות לחלום הרילוקיישן”, אמר אתמול. “עם אגרה של 100 אלף דולר בשנה אף חברה לא תיתן חסות יותר לעובדים זרים, ובטח לא לישראלים צעירים. התחושה כאן היא של פאניקה מוחלטת. אנחנו רואים איך נסגר לנו השער לאמריקה”.
100 מיליארד דולר לקופה
באותו אירוע בחדר הסגלגל, חתם טראמפ גם על צו נשיאותי להשקת תוכנית ה-"Gold Card" המדוברת שלו: כרטיס זהב שמציע תושבות אמריקאית מהירה תמורת "תרומה" של מיליון דולר ליחידים ושני מיליון דולר לחברות. לוטניק אמר כי התוכנית צפויה להחליף את האשרות לאנשים בעלי "ערך יוצא דופן לארצות-הברית", ושבשלב הראשון יוצעו 80 אלף כרטיסים כאלה.
באתר הממשלתי נכתב כי על המבקשים לשלם אגרת טיפול ולעבור בדיקות רקע מעמיקות של המשרד לביטחון פנים. הכרטיס החדש כולל עיצוב מוזהב עם דיוקן טראמפ, פסל החירות, עיט ודגל ארה"ב. לפי הממשל, התוכנית תכניס מעל 100 מיליארד דולר לקופת המדינה.
בנוסף, הוכרזה אופציה עתידית בשם "Platinum Card": כרטיס פלטינום, בעלות "תרומה" של חמישה מיליון דולר, שיאפשר שהייה של עד 270 ימים בשנה בארה”ב ללא מס על הכנסות מחוץ למדינה. פלטינום או זהב, מדובר במודל שהופך את התושבות האמריקאית למוצר מסחרי חסר תקדים בהיקפו.
