בן שני ושי להב, שני יוצרי דוקו שהיו לוחמי נח"ל באינתיפאדה הראשונה, חוזרים יחד עם יואב לשם למלחמה שנדמה שאיש לא מעוניין לזכור, פרט למי שהיה בה ולא מסוגל לשכוח. בסדרה "אינתיפאדה", שתעלה בשבת הקרובה (27.9) בכאן 11, הם מספרים על המערכה נטולת הצל"שים הזו. עם פסקול נהדר, כולל משינה ואהוד בנאי, הסדרה נפתחת בשיירות מכוניות פיז'ו של פועלים שמגיעים לעבוד בישראל. בהמשך תעסוק בהקמת יחידות המסתערבים, בפיגועים, בהסכם אוסלו ועוד. ולמה לקח לבן שני ולשותפיו כמעט 40 שנה עד שחזרו לימים ההם? "הרבה פעמים רציתי לעסוק בנושא הזה, ותמיד היה משהו אחר", אומר שני.
זה מורכב במיוחד לטפל בחומרים שאתה קשור אליהם אישית?
"זה בעיקר יתרון, וזו הייתה המוטיבציה הראשונה שלי לעסוק בנושא. האינתיפאדה לא קיבלה עד היום עיסוק מקיף בטלוויזיה; זה נושא שפחות ופחות רוצים לדבר עליו. כשאתה יוצא לעשות סדרה כזו, אתה צריך להחליט איך לעשות בזה סדר. החלטנו לספר את הסיפור מנקודת המבט של החיילים שהיו שם. אני כמעט לא מספר את הסיפור בגוף ראשון, אף שהייתי יכול להיות בכמעט כל אחד מהסיפורים. יותר נוח לא לעשות סדרות כאלה ולא לשדר אותן עכשיו, אבל יש לנו מסמך שצולם ונערך לפני המלחמה הנוכחית ושעוסק במלחמה אחרת. לא סיפרנו על המלחמה ההיא בראי 7 באוקטובר, ועדיין, שי, יואב ואני מרגישים שהסדרה מאוד רלוונטית. את החיבור יעשו הצופים".
יש בה הכאה מאוחרת על חטא?
"הכאה על חטא תחייב אנשים לבחון את עמדות המוצא שלהם. בעיניי, כחייל, התחושה הייתה של פקודות מבולבלות. לצורך הסדרה ישבתי מול קצינים שהיו אז ושמעתי מהם שהם היו נבוכים ולא ידעו מהן הפקודות. צבא לא יכול לחיות בלי פקודות לא ברורות. הסדרה צריכה להיות משודרת דווקא עכשיו, כי היא מאפשרת גם להתרחק מהמלחמה הנוכחית וגם להסתכל על התמונה היותר-רחבה שכבר לא עוסקים בה היום".
