ישראל היא מדינה של עשירים, אל תתנו למה שאתם רואים סביבכם להטעות אתכם. שכבת האנשים העשירים בישראל היא שכבה עבה, מדושנת בהון נזיל ובהון מוצק, שחיה בבועה גיאוגרפית מאוד מובחנת בישראל ורוב הזמן משתדלת שלא נשים אליהם לב. מדובר באנשי עסקים ותעשייה, אנשי הייטק ואנשי פיננסים אבל גם אנשים שנראים רגילים לגמרי אבל ירשו דירה או שתיים במקומות יקרי ערך בישראל.
המספרים מעיפים את המוח. יש בישראל 186 אלף מיליונרים ששווי הנכסים שלהם מגיע ל-791 מיליארד דולר, כך לפי נתוני דוח העושר הגלובלי שמפרסם בנק UBS השוויצרי. מיליונר הוא כל מי ששווי הנכסים שבבעלותו עולה על מיליון דולר, מה שהופך את המועדון הזה להמוני. אבל המיליונרים לא נחשבים לעשירים באמת. הם נכנסים לקטגוריה המעליבה מעט שמכונה "מיליונרים מזדמנים" (Everyday Millionaires) – אלה שיש להם בין מיליון לחמישה מיליון. כדי להיכנס למועדון של הטחונים האמיתיים אתם צריכים הרבה מיליונים – 10 מיליון דולר, 15 מיליון דולר – שם כבר יתייחסו אליכם כמו עשירים באמת.
מתעשרים בכפולות
ישראל הקטנה והחלוצית מדורגת על פי UBS במקום ה-17 בעולם בעושר הממוצע של תושביה. לכל אחד מאיתנו יש בממוצע 284 אלף דולר, שזה כמעט מיליון שקלים. המספר הזה אולי לא מרשים אבל הוא גם עלול להטעות. יש בישראל המון אנשים דלי אמצעים, והמדינה ממוקמת במקום השני בשיעור העוני בקרב המדינות המפותחות עם כמעט 900 אלף ילדים מתחת לקו העוני, אבל לכמה עשרות אלפי אנשים יש המון-המון כסף, הרבה מעל לממוצע.
לפי דוח הערים העשירות בעולם של Henley & Partners, יש בתל-אביב ובהרצליה (שנמדדות ביחד) 22,600 מיליונרים, בהם 76 סנטי-מיליונרים (100 מיליון דולר ומעלה) ותשעה מיליארדרים. מספר המיליונרים בערים האלה עלה ב-25% בעשור האחרון והן ניצבות במקום ה-46 בקרב הערים העשירות בעולם. לפי הדוח, בירושלים יש 27 סנטי-מיליונרים ובנתניה 15. בערים האחרות יש בעיקר עניים.
קורונה, מהפכה חוקתית, מלחמה שנמשכת שנתיים – שום דבר לא עוצר את הישראלים העשירים להתעשר עוד יותר. בשנה האחרונה גדל מספר המיליונרים בישראל ב-3% והיא התקדמה מהמקום ה-18 ל-17 בעולם. המגמה הזו נמשכת כבר כמה שנים. העושר הממוצע של הישראלים גדל ב-8% בשנה הזו, כמעט כפליים מקצב הגידול העולמי, ובעשור האחרון הוא גדל ב-30%. לפי נתוני בנק ישראל, היקף הנכסים הפיננסיים של הישראלים נמצא בעלייה רצופה בשנים האחרונות.
מספיק להסתכל על מספר הבנקים השוויצרים שפועלים בתל-אביב, על משרדי ניהול העושר ושירותי ה"פמילי אופיס", כדי להבין שכולם מזהים שוק גדול ותוסס. בין השאר אפשר למצוא כאן את בנק HSBC שמחזיק סניף מלא ובנקים נוספים כמו UBS, EFG International, Hyposwiss או Pictet, שמחזיקים משרדי ייעוץ השקעות. בנק דרייפוס השווייצרי מחזיק בתל-אביב את משרדו היחיד שמחוץ לשווייץ.
הלקוחות הישראלים של משרדי הייעוץ האלה מוגדרים תחת קטגוריה של "יחידים בעלי שווי נטו גבוה" (High Net Worth Individuals - HNWI) ואלה הם פשוטי העם לעומת קטגוריית "יחידים בעלי שווי נטו אולטרה גבוה (Ultra High Net Worth Individuals – UHNWI) שיש להם לפחות 30 מיליון דולר בכיסים העמוקים. בחודשים האחרונים חלק מהפונים לבנקים הזרים נתקלים בסירוב מסיבות טכניות: הבנקים לא עומדים בעומס הפניות, והם מעלים את סף הקבלה של לקוחות חדשים.
הבנקים מחזרים
משרדי ניהול העושר הם תופעה מרתקת בפני עצמה. מאות משרדים פועלים בישראל תחת שמות שונים ומטרה דומה: לתת טיפול אישי, מסור ומאוד רווחי לאנשים שיש להם המון כסף. פמילי אופיס (Family Office) הוא מושג שיובא לישראל ותפס חזק. משרדים אחרים מגדירים עצמם כ"מנהלי עושר" (Wealth Managers) ויש מי שמגדירים עצמם כ"יועצים אמינים" (Trusted Advisers). המשרדים הגדולים בישראל מנהלים מיליארדי דולרים כל אחד.
בכל המקרים מדובר במעטפת שירותים שכוללת גם ניהול אסטרטגיית השקעות, פילוח תחומים – השקעות סחירות ולא סחירות, השקעות סיכון, השקעות אלטרנטיביות – ופיזור גיאוגרפי בין ישראל לעולם, תכנון מס וביטוחים. גם ייעוץ בהעברה הבין-דורית הוא חלק מהמשימות, עניין סבוך במיוחד וגם תמיכה נפשית. תתפלאו כמה מיליונרים צריכים שיחזיקו להם את היד ויגידו להם להירגע ומיד.
"אין ספק שיש בישראל הרבה לקוחות", אומרת מורן אלון, מנכ"לית נציגות בנק פיקטה השוויצרי בישראל, "היקף הלקוחות גדל כל הזמן. המחזורים בהייטק הרבה יותר מהירים משלב הקמת החברה ועד למכירה או להנפקה. וזה אומר שיש הרבה יותר לקוחות".
מורן סיטון, מייסד ומנכ"ל חברת התכנון הפיננסי "ארבע עונות", אומר שישראל הפכה למדינה של עשירים: "יש שתי מדינות – מדינת תל-אביב וגוש דן ומדינת ישראל. מדינת גוש דן חיה בשכבה אחרת. זה ריכוז של אנשים שרובם מן הסתם הייטקיסטים. אבל תחשוב שכל משפחה שההורים שלה נפטרים בגוש דן יורשת בית בשווי של 10 מיליון שקל. ישראל היא מדינה עם ריבוי עשירים שאנחנו לא מכירים אותם, העיתונות לא מכירה אותם, אבל יש המון מתעשרים חדשים. בהייטק אנשים מקבלים את השכר שלהם במניות, בהוראות קבע. הם שווים 10 מיליון שקל בלי שאתה יודע, ואני לא מדבר על אקזיטים כרגע".
ערן רייניש, הבעלים של הפמילי אופיס אינטבו ומי שייסד ועמד בראש משרד אקסקליבר שנים רבות, אומר שהגידול במספר העשירים בישראל החל עם הליברליזציה ב-1998: "העושר בישראל קיבל המון תאוצה, וזה התגבר עם תעשיות ההייטק, התעשיות הביטחוניות, הגז, יו ניים איט. היה פה מהלך מדהים בכלכלה ב-20 שנה האחרונות. הרבה אנשים אומרים שזה היה בזכות ביבי, אבל זה היה פה מאז ומתמיד ופשוט הולך וגדל".
אחת התוצאות של הגאות בשוק העושר בישראל הוא תחרות הולכת ומחריפה בין שירותי הפרימיום של הבנקים המסחריים, שירותי הבנקאות האישית של הבנקים הזרים ומשרדי ניהול העושר הפרטיים. בעלי ההון מחוזרים ומסוחררים עם ארוחות פאר, הטבות מכל הסוגים והשקעות אקסקלוסיביות. "זה שוק מאוד תחרותי, מאוד רווי", אומרת אלון.
מורן סיטון מפנה את תשומת הלב לצד אחר של התחרות – ההעדפה של העשירים בישראל לקבל שירותי ניהול עושר פרטיים במקום שירותים מקבילים מהבנקים הישראליים. "זו מגמה מטורפת, הבנקים פשוט יוצאים מהמשחק. הם מתרכזים בפיקדונות האשראי שלהם. אתה רואה את זה במספר היועצים בענף. כל המערכת הבנקאית מחזיקה 900-800 יועצים פעילים. לפני עשר שנים כל בנק החזיק בין 1,000 ל-1,500 יועצים".
ומצד שני הבנקים הזרים נהנים מכל רגע
"כן, מה שהם תיכננו לגייס בכמה שנים, לדעתי הם גייסו רק בשנה האחרונה".
הבום של ההייטק
בשבוע שעבר נערכה באילת ועידת שוק ההון והפיננסים – 2025 Capital Summit – שערכה חברת Scala Group בשיתוף "כלכליסט". אחד המושבים המעניינים עסק בניהול עושר ובפריחה במשרדי הפמילי אופיס. זו הייתה הזדמנות טובה לשוחח עם כמה ממשתתפי המושב ולשמוע מהם על התופעה.
בוא נדבר על הלקוחות. פעם אלה היו תעשיינים ואנשי עסקים, היום אתם משרתים הייטקיסטים.
קארן שווק, מייסדת ומנכ"לית לוסיד פמילי אופיס: "זו קבוצה שגדלה מאוד בשנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות פתחו פה נציגויות של עוד חמישה בנקים, וכל הבום הוא בגלל ההייטק. יש יזמים ויש מנהלים בכירים שגם התעשרו לאורך השנים האחרונות, ואני חושבת שאין להם בהכרח את הכלים להתמודד עם העושר הפיננסי החדש. הרבה פעמים הם עושים קופי-פייסט ממה שחברים שלהם עושים. בדרך כלל הם קצת שורפים את האצבעות ועם השנים מפתחים את הכישורים או נעזרים בייעוץ. אני חושבת שהקושי הוא ליצור את האמון כדי שהם בכלל יקשיבו. הרבה פעמים בהתחלה הם לא ממש סומכים עלינו".
אורן בן ישי, מנהל הפעילות הגלובלית של ישראל בבנקאות הפרטית בבנק HSBC: "יש מלא גופי השקעות שהגיעו לפה כמו פטריות אחרי הגשם. הם מבינים שיש פה המון-המון כסף להשקעה. ישראל, יחסית לגודל שלה, וכמה תיאבון היא מושכת מבחוץ – היחס הוא מטורף".
איך ההייטקיסטים מתמודדים עם העושר שנפל עליהם?
"יש אצלנו שני סוגים של יזמי טק: כאלה שכבר עשו את האקזיט ונפגשו עם 200-100 מיליון דולר, וכאלה שנמצאים בשלבים התחלתיים והפוקוס שלהם הוא לקדם את החברה כי משם הם יביאו המכפיל. גם הם מבינים שלשים את כל הפוקוס על החברה שלהם זה לא נכון, ולכן הם מתחילים לעבור להשקעות אחרות ואז הם מתייעצים עם מומחים".
גיל קורן, מנכ"ל חברת הפמילי אופיס של קבוצת The Service: "צריך להבין שיש הבדל משמעותי בין לייצר את ההון לבין לנהל אותו. אני מדבר על תעשיות יותר מסורתיות, אנשים שעבדו קשה כל החיים שלהם והגיעו לסכומים מאוד משמעותיים. כשאתה פוגש אותם אתה רואה שכל הכסף שלהם בפיקדון, ואתה בהלם. אתה רואה תעשיין שהקים מפעלים, עשה דברים, והוא מדבר שהבנק נותן לו ככה או ככה. אבל אנחנו חיים בעולם של השקעות הון סיכון והוא היה יכול לעשות הרבה יותר מפי שניים על הכסף שלו".
בן ישי: "להייטקיסטים קורה משהו מדהים. הכסף שלהם גדל מאפס ל-100 מהר מאוד. ועכשיו רוב האנשים האלה יתחילו לחיות חיים בינלאומיים, נכסים בארצות-הברית, כמה בתים וכל מיני דברים שמתאפשרים לקהל של האולטרה. ואז נוצר מצב שההשקעות שלהם הן לא נזילות. אז על הנייר הוא מולטי-מיליונר, אבל דה פקטו אין לו נזילות כדי לאפשר לעצמו את רמת החיים. חלק מהתהליך איתם הוא לאפשר להם את הנזילות".
הכסף בורח לחו"ל
בישראל לא חסרים אירועים מטלטלים: הייתה פה מחאה על ההפיכה החוקתית שגרמה להרבה אנשי עסקים ומנכ"לי הייטק להודיע על העברת הכספים מישראל לחו"ל. המלחמה שנמשכת שנתיים וסופה אינו נראה, השפיעה גם היא. לפי דוח הערים העשירות, כ-300 מיליונרים עזבו את תל-אביב ב-2024. יש תופעה של הוצאת כספים מחשש לצעדי הלאמה של הממשלה. מצד שני התרחש גם נרמול של המצב ותחושה שהכלכלה הישראלית חסונה דיה. הצהרות ראש הממשלה על מאבק ספרטני ומעבר למשק אוטרקי מעוררות את החששות מחדש.
"כמובן שהיה אפקט של הוצאת כספים מישראל", אומרת מורן אלון, "השיחות עכשיו השתנו משאלות על איך ממקסמים את התשואות לאיך ליצור פיזור השקעות שאפשר לישון איתו בשקט בלילה ועל בניית תיק שיעמוד בכל הטלטלות האלה. בהרבה מהמקרים אלה לקוחות שחסכו מיליון דולר לבית, לחתונה של הילדים, זה כסף שאני חושבת שיחזור. לקוחות אחרים גדולים, חלקם הגדילו חשיפה לחו"ל, אבל זה לא משהו שאנחנו דוחפים אליו כי הביזנס שלנו הוא פה, ואנחנו צריכים כלכלה חזקה בשביל שייווצר עושר חדש בישראל".
"בהחלט הייתה העברת כספים בעקבות ההתפתחויות שהיו בישראל", אומר גיל קורן, "המגמה השתנתה שנה לאחר מכן וראינו כספים שמתחילים לחזור. עכשיו שוב יש ביקוש להוציא כספים מחוץ ישראל".
"לקוחות עושר שמעבירים כספים לחו"ל – חלק מזה יושב על אג'נדה אישית פוליטית ולאו דווקא על אג'נדה פיננסית", אומר מורן סיטון. "חלק זה נובע משיקולים נכונים של פיזור ההשקעות ושל העברה בן דורית".
"אני שומע את השיחה הזאת כל שבוע – אם יש נהירה של כספים החוצה", אומר אורן בן ישי, "אבל אנשים שנמצאים באוכלוסייה הזאת של בנקאות פרטית עשו את השיפט הזה הרבה לפני כל הדיון על רפורמה או לא רפורמה. הם עשו את זה כחלק מאלוקציה של הכספים ופיזור גיאוגרפי. אני יכול להגיד ש-90% מהלקוחות שהכסף שלהם נמצא בחו"ל עשו את זה הרבה לפני שכל התהליכים האלה קרו".
