קצת מוזר מצד קשת לשבץ את "פלאשבק", סרט לציון 30 שנה לסדרות המדוברות והמצליחות של הארגון, באחד המועדים הכי זניחים בנמצא: הערב השני של ראש השנה. כולם בשלב כלשהו של החיים פוחדים שהמסיבה שלהם תהפוך לסצנה המיתולוגית מתוך "הקיץ של אביה". בערוץ 12 החליטו מראש לחסוך את המתח ולדאוג שיבואו כמה שפחות חוגגים.
מאידך, יש בכך כדי לסמל את היחס האמביוולנטי שמפגינה "הטלוויזיה של ישראל" כלפי היצירה המקורית, ודאי לאחר שהריאליטי נחל ניצחון מוחלט במאבק על הגמוניית התוכן: גם כשכבר רוצים להתענג על הישגים אמנותיים כמו "פלפלים צהובים" ו"הפרלמנט" וההצלחה של "רמזור" ו"סברי מרנן", אין אלא לעשות זאת בזמן ובמקום המתאים, כלומר כשאין חשש לאובדן הכנסות. לנופף בגאווה בסדרות? בהחלט. לעשות את זה היכן שניתן לדחוף עוד פרק של "מאסטר שף"? לא צריך להשתגע.
לכן גם לא מפתיע שהסרט, בהובלת איל קיציס, נוקט את כל האמצעים כדי להתחמק מהסוגיות הכי מעניינות ורגישות: החשש מאמירה פוליטית, הלחצים המסחריים והייצוג הבעייתי של גוני האוכלוסייה. מהשיחה הקצרצרה על "הנערים", לדוגמה, ניתן היה להבין כאילו הסדרה על רצח הנער מוחמד אבו-ח'דיר לא נתקלה בקמפיין ביקורתי חריף, כולל קריאה של ראש הממשלה להטיל חרם על קשת. מן הסתם, לא צוין כי לאחר הבכורה ב-HBO ובערוצי הכבלים והלוויין, השידור בערוץ 12 התעכב למשך חודשים רבים עד שעבר הזעם.
גם האמירה של רוני ניניו, מיוצרי "עבודה ערבית", ולפיה אין סיכוי להפיק סדרה כזאת כיום, עוברת בחטף ומתקבלת כעובדה בנאלית ומובנת מאליה. עוד ניתן לחשוב שמתישהו הגיע גנב למרתפי קשת וסחב משם את כל חביות מיץ האומץ, ולא שהערוץ עצמו נפטר מהן כמעט לגמרי עד שנשאר עם קומדיות רומנטיות קלילות, דרמות מסוג "החיים עצמם" ואקשן ביטחוני שעובר חלק בגרון. לעומת זאת, הרבה יותר נעים לנבור באחורי הקלעים של סצנות המזמוזים ב"להיות איתה" ועלילות השניצל ב"סברי מרנן", או להתבשם מהתרומה של "חטופים" ו"בשבילה גיבורים עפים" לדיון בנושאים חשובים אך כאלה שאין בהם בעד ונגד.
אלא שדווקא אקט אופייני של תעופה עצמית כמו "פלאשבק" מרגיש יותר כמו רקוויאם, שמדגים כיצד בקשת הלכו ואיבדו עם השנים את מעט האדג' שנדרש גם בערוץ מסחרי. "בתחילת ימיה של קשת ושל ערוץ 2", מסביר יוסי מדמוני, מיוצרי "בת ים – ניו יורק" פורצת הדרך, "גם האנשים שעמדו בראש גופי השידור לא ידעו מה הפורמולה הנכונה לעשות סדרה". כעבור 30 שנה נדמה שכל קשת מתוכנתת לפי ה"הפורמולה הנכונה", כלומר זאת שתביא רייטינג, תימכר בחו"ל ועדיף שתעשה גם וגם. לכן הסיכוי לקבל שם עוד "בת ים – ניו יורק" דומה לאפשרות שבת-ים תהיה ניו-יורק.
