עונת 2025 בטניס עוד לא הסתיימה, אבל קרלוס אלקראס כבר גרף בה 15.64 מיליון דולר. היריב הגדול יאניק סינר לקח 11.54 מיליון, וביניהם ניצבת הטניסאית הטובה בעולם, ארינה סבאלנקה, עם סכום מרשים של 12.13 מיליון דולר. נובאק ג'וקוביץ' הסתפק במעט פחות מ-5 מיליון, כשמעליו שלוש שחקניות מצוינות: איגה שוויונטק, קוקו גוף ואמנדה אניסימובה. וזה רק חלק מהסיפור: יחד עם חסויות שונות, אלקראס הגיע לכ-50 מיליון דולר השנה, סינר קרוב מאוד אליו, וג'וקוביץ' עדיין מושך ספונסרים.
הנתונים הללו מעניינים משתי סיבות: ראשית כל, תמיד מרתק לבחון את הסכומים ולראות איך ספורטאי צמרת ממנפים את הקריירה שלהם. שנית, זה לא מספיק להם. ב-AP נחשף אתמול כי שורת טניסאים מובילים, בהם אלקראס, סינר וסבאלנקה, ולצידם רוב המדורגים בעשיריות הראשונות, שלחו ביולי מכתב לראשי ארבעת טורנירי הגראנד סלאם בו דרשו לתת לשחקנים נתח גדול יותר מהרווחים עד לסוף העשור. מדובר במכתב שני מסוגו, אחרי שעל הראשון שנשלח באפריל היה חתום גם ג'וקוביץ'. בתביעה שהגיש בעבר ג'וקוביץ', אחד ממייסדי ארגון השחקנים המקצוענים, נטען כי בשנה שעברה מארגני אליפות ארה"ב הכניסו יותר כסף ממכירת הקוקטייל הייחודי של התחרות (בעלות של כ-13 דולר לכוס) מאשר העניקו לזוכים בטורנירי הנשים והגברים.
"המצב הנוכחי הוא בלגן", אמר אתמול המדורג ראשון בעולם אלקראס, שיפגוש מחר בשמינית גמר טורניר טוקיו את זיזו ברחס הבלגי. "כולנו נלחמים כדי להשיג משהו טוב יותר עבורנו". ראוי לציין שהכוונה שלו אינה רק לסכומי הפרס, להטבות ולרצון של השחקנים להיות מעורבים בהחלטות הנוגעות לטורנירים הגדולים בהם הם משתתפים: הדור הנוכחי נלחם על העתיד של הטניסאים, עם מחשבה על פציעות, פרישות והימים שאחרי הקריירה המקצוענית.
בין הדרישות המופיעות במכתב: העלאת סך הפרסים בכל גראנד סלאם מ-16 ל-22 אחוזים מהכנסות הטורניר; הפרשה קבועה לקרן פנסיה ייעודית והטבות בריאות לטניסאים – מהלכים שסבבי הגברים והנשים כבר החלו בהם; וגם פיצויים לשחקניות בחופשת לידה. מבחינת המעורבות בהחלטות, הטניסאים רוצים להקים מועצת שחקני גראנד סלאם, שהמארגנים יהיו חייבים להתייעץ איתה לפני שינויים בטורנירים, למשל הוספת יום כפי שקרה בחלק מהתחרויות בשנים האחרונות. "הם רוצים למכור יותר כרטיסים", אמרה האמריקאית ג'סיקה פגולה על הנושא האחרון, "אבל זה הופך את הכל לארוך וקשה יותר, ואין הרבה שחקנים שתומכים ברעיון".
מארגני הגראנד סלאמים – אוסטרליה, רולאן גארוס, ווימבלדון וארה"ב – טוענים מנגד כי סך הפרסים בטורנירים שלהם צמח באופן ניכר בשנים החולפות, וכי הם תמיד מוכנים לנהל "דיונים מועילים". אבל הנקודה כאן אינה רק הכסף – אלא כוכבים בענף שעומס המשחקים בו מתעצם וגורם ליותר פציעות, שההתמודדות המנטלית בו קשה, ורוצים להרגיש שבאמת מקשיבים להם.
