הדבר הכי חסר תוחלת שאפשר לעשות בפייסבוק הוא להיכנס לוויכוח פוליטי עם מישהו. עוד דבר כזה, מייאש לא פחות, הוא לצפות בתמונות AI מדומיינות של להקות שהתפרקו לפני כחצי מאה, ושאחד מחבריה (או יותר) כבר לא איתנו. לא מזמן התפרסמה תמונה כזו של לד זפלין, והכיתוב שצורף לה טען שהם בדרך לאיחוד נוסף. ספוילר: הם לא.
ללד זפלין אין סיבה להתאחד, ולא משנה כמה כסף יציעו להם – והציעו – בעיקר כי לסולן שלהם יש קריירה מספקת ואלבום חדש ומוצלח. בגיל 77, אחד הקולות הגדולים בתולדות הרוק מעדיף ליצור את המוזיקה שלו בקטן. ב-Saving Grace, שזה לא רק שם האלבום החדש שלו, אלא גם שמה של הלהקה שמלווה אותו משלהי העשור הקודם – קשה לפספס עד כמה פלאנט נהנה מהמקום שבו הוא נמצא היום.
פלאנט וחבריו מציעים כאן תמהיל עדין שמשלב בחוכמה פולק, בלוז והרבה אמריקנה – למשל, ב-As I Roved Out וב-Soul of a Man (במקור של בליינד ווילי ג'ונסון) – אבל הם גם מזכירים קצת את הרוח שנשבה בפרקים האקוסטיים של הזפלינים. שילוב הקולות בין פלאנט לזמרת סוזי דיאן שמלווה לאורך האלבום – למשל, בקאבר ל-It's a Beautiful Day Today של להקת מובי גרייפ מהסיקסטיז – כבר נוגע בשלמות.
לפלאנט היו אלבומים סוערים יותר בקריירה (למשל, Pictures at Eleven), אבל הכוח של האלבום הנוכחי טמון בכך שעשרת שיריו (שכולם קאברים) מתנהלים בהילוך שני שמבליט ניואנסים ומאפשר לנגנים מרחב פעולה יפה – למשל, במפוחית שנכנסת ב-Higher Rock ומנהלת דו-שיח נעים עם הגיטרה האקוסטית המתגברת חליפות ועם הקונטרבס שברקע.
כבר יותר מ-40 שנה שפלאנט מוציא אלבומים שמוכיחים שעם כל הכבוד ללהקה האגדית ההיא, הוא המשיך הלאה. הנוכחי שלו מוכיח שהוא עדיין פורח, ונשמע מצוין, כשהוא מוביל להקה שמתאימה לו.
