שנתיים האחרונות הן מהמאתגרות שהיו למדינת ישראל, גם מבחינה כלכלית, ואחד הביטויים לכך הוא מספר הישראלים הרשומים כחייבים בהוצאה לפועל, לאחר שלא הצליחו להחזיר את חובותיהם. לפי נתוני רשות האכיפה והגבייה, המופקדת על מערכת ההוצאה לפועל, ללא פחות מ-570 אלף ישראלים יש תיק חוב בהוצאה לפועל (נכון לסוף 2024). עוד עולה כי כ-14 אלף חייבים הם צעירים, בגיל שבין 18 ל-23. כ-5,000 חייבים הם מעל גיל 85. מרבית החייבים הם בגילים 45 עד 54. עוד נתון מעניין הוא כי למרבית הזוכים (הנושים שחייבים להם כסף) במערכת ההוצאה לפועל (72%) יש ייצוג של עורך דין לעומת רק 23% מהחייבים.
מי שנפתח לו תיק בהוצאה לפועל חשוף לסנקציות העלולות לשבש את חייו, מעיקול חשבון הבנק ועד לעיכוב יציאה מהארץ. עם זאת, פתיחת תיק בהוצאה לפועל אינה סוף פסוק ויש מה לעשות. מוסף "ממון" גיבש באמצעות גוף האשראי החברתי "עוגן", המפעיל את תוכנית "חוף מבטחים" מדריך משפטי לזכויות החייבים. תוכנית "חוף מבטחים" היא מיזם שמפעיל עוגן, בשיתוף הקרן לתובענות הייצוגיות במשרד המשפטים, במטרה לסייע לחייבים בהוצאה לפועל להשתקם כלכלית. את העצות גיבשו משה (מוקי) גור-אריה, מנהל תחום "עוגן למשפחה" בעוגן, ועו"ד ורו"ח ריווא חטיב, מנהלת הסדרי החוב בתוכנית "חוף מבטחים". יש לציין כי מדובר בסקירה כללית, וכל מקרה צריך להיבחן על פי נסיבותיו.
מהו הליך הוצאה לפועל וכיצד הוא מתנהל?
הליך ההוצאה לפועל הוא מנגנון לגביית חובות. כל נושה (יחיד או תאגיד) רשאי, בהתאם לחוק, לפנות להוצאה לפועל למימוש זכויותיו (הלוואה שלא נפרעה, צ'ק שחזר, פסק דין שלא קוים וכד'). עו"ד ורו"ח ריווא חטיב מסבירה כי "המועד להגשת בקשה תלוי בסוג החוב. לדוגמה, פסק דין – עד 25 שנה, שטר או צ'ק – עד 7 שנים לפי פקודת השטרות. במקרים מסוימים, פתיחת התיק נובעת מפנייה של החייב בעצמו להגנת ביהמ"ש. חשוב לציין כי למרות שהכלל הוא 25 שנה ישנם חריגים, ויש לקבל בעניין ייעוץ משפטי. לאחר פתיחת תיק, לשכת ההוצאה לפועל שולחת לחייב אזהרה הכוללת פירוט החוב, זהות הזוכה (הנושה) וזכויות החייב, ולרשותו 30 ימים לשלם או לפעול כחוק. אי-תשלום במועד מאפשר לנושה לנקוט הליכי אכיפה בהתאם לדין, כגון עיקול משכורת או חשבון בנק, עיקול מטלטלין (רכוש פרטי שניתן לנייד), רכב או מקרקעין, הגבלות על רישיון נהיגה או יציאה מהארץ".
מה כדאי לעשות מיד כשנפתח לך תיק בהוצאה לפועל?
עו"ד ורו"ח ריווא חטיב מסבירה כי ראשית מומלץ לוודא שהחוב לא התיישן. יש לשקול, אם ניתן, לפנות לנושה או לרשות האכיפה בבקשה להסדר חוב או פריסת תשלומים. התנאים נקבעים לרוב על פי הרשם ובחינת יכולת החזר הלקוח. עם אישור ההסדר ועמידה בתנאיו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל עיקולים, להשיב רישיון נהיגה ולהסיר מגבלות אחרות, כך שניתן לנהל אורח חיים תקין כל עוד החייב עומד בתשלומים. כמו כן, ניתן להגיש התנגדות כי אולי החוב שולם, חלקי או מופרז. יש גם מקום לטענות על קיזוז, התיישנות או בקשה לצו תשלומים אם באפשרות החייב לעמוד בהחזר חודשי חלקי. במקרים אלה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על "חקירת יכולת" לבדיקת מצבו הכלכלי האמיתי. מדובר בהליך אזרחי-כלכלי ולא בחקירה פלילית. בנוסף, יש לציין שאם קיים קושי כלכלי או מצב רפואי חמור, ניתן לבקש עיכוב או דחיית הליכי גבייה. ההחלטה נתונה לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל".
באילו מצבים נסגר תיק בהוצל"פ?
סגירה "טבעית" של התיק, למשל כשהחייב שילם את מלוא החוב שהיה רשום בתיק. תיק גם יכול להיסגר בין היתר גם מחוסר מעש. בהתאם לתקנה 126(ד), אם חלפו שנתיים מהמועד האחרון שבו בוצעה פעולה כלשהי בתיק – לשכת ההוצאה לפועל תשלח לזוכה ולחייב התראה על הכוונה לסגור את התיק מחוסר מעש, אם הזוכה לא יגיב להודעה תוך 30 ימים, ייסגר תיק ההוצאה לפועל. יש לשים לב שגם אם התיק נסגר מחוסר מעש, ניתן לבקש את חידושו מחדש ע"י פתיחת תיק חדש, כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות. כמו כן, החייב יכול להגיש בקשה לסגירת תיק לאחר שהגיע להסדר חוב פרטני ישירות מול הזוכה והוגשה בקשה מוסכמת לסגירת התיק.
מהן הזכויות הבסיסיות של חייב שנפתח לו תיק הוצאה לפועל?
זכות להודעה מוקדמת: החייב זכאי לקבל אזהרה על פתיחת התיק לפני תחילת ההליכים. באזהרה מפורטים סכום החוב, זהות הזוכה, דרכי פעולה אפשריות וזכויות החייב. ניתנים לו 30 ימים לתשלום או לפנייה לרשות האכיפה. זכות להתנגדות ולטענות הגנה: החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, להגיש טענת "פרעתי" אם החוב שולם או שתוקפו פקע, לעתור לביהמ"ש נגד החלטות רשות האכיפה, להגיש בקשה לצו תשלומים או השגה אחרת על התשלום שנקבע. זכות לבקש הקלות – כגון עיכוב הליכים, דחיית מועדי תשלום, פריסת חוב, איחוד תיקים או הכרזה כחייב מוגבל באמצעים.
כמו כן מסביר משה (מוקי) גור-אריה, לחייב זכות לייצוג משפטי, זכות לעיון במסמכים ובתיק ההוצאה לפועל בכל שלב. כמו כן יש לחייב זכות להעתק מכל מסמך שהוגש נגדו, זכות לסרב להשיב על שאלות שיש בהן כדי להפלילו בפלילים, זכות לערער או לעתור לביהמ"ש על החלטות רשם ההוצאה לפועל וכן הגנות נוספות על קניינו וכבודו. החוק למשל קובע רשימת נכסים וחסכונות מוגנים שאינם ניתנים לעיקול כמו ציוד החיוני למחיה, יותר מ-25% מהשכר החודשי נטו ועוד.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?
עו"ד ורו"ח ריווא חטיב מסבירה כי בתיקים פשוטים, כגון חוב קטן, שטר יחיד או בקשה לצו תשלומים, ניתן לרוב לנהל את ההליך עצמאית מול לשכת ההוצאה לפועל, ללא ייצוג משפטי. עם זאת, ישנם מצבים שבהם חיוני להיעזר בעורך דין, למשל: אם מדובר בחוב משמעותי העלול להביא למימוש דירת מגורים או נכס מהותי אחר, כאשר מתבצע עיקול שכר או חשבון בנק בהיקף נרחב הפוגע ביכולת הקיום, במקרה של חשש לטעות בסכום החוב או בתקינות ההליך או כאשר מדובר במחלוקות מורכבות סביב נכסים משותפים או זכויות בעלות וכאשר קיימים מספר נושים או תיקים מקבילים המחייבים ניהול משפטי מורכב.
*אין לראות בסקירה ייעוץ משפטי
ישנם מצבים שבהם חיוני להיעזר בעורך דין, למשל: אם מדובר בחוב משמעותי העלול להביא למימוש דירת מגורים או נכס מהותי אחר, כאשר מתבצע עיקול שכר או חשבון בנק בהיקף נרחב הפוגע ביכולת הקיום
