"ראיתי את הגדר במרחק 600 מטר ממני – ואז הבנתי לאן בדיוק הגעתי, כמה קרוב לרצועת עזה אנחנו נמצאים" – כך מתארת אילת פורקוש את הרגע הראשון שבו הגיעה לנחל עוז. פורקוש בת ה-17 וחצי, במקור מאבן יהודה, הגיעה לנחל עוז כחלק מגרעין נח"ל של תקומה – קבוצה של עשרות בני ובנות נוער שבחרו לעשות שנת שירות דווקא בקיבוץ בעוטף עזה שנפגע קשות ב-7 באוקטובר.
בעוד נחל עוז מתכונן לקראת שיבה הדרגתית של תושביו, עם פתיחה מחדש של כביש 25 והסרת חומות ההגנה שהוצבו שם אחרי הטבח, מגיעים למקום צעירות וצעירים שבחרו לקחת חלק בכתיבת הפרק החדש בסיפור של הקיבוץ. "בתחילת י"ב חיפשתי מכינות ושנות שירות בכל הארץ", מספרת פורקוש, "התקבלתי למכינה, התקבלתי גם לשנות שירות, אבל הבנתי שזה לא מה שאני מחפשת עד שמצאתי את גרעין הנח"ל הזה".
אדר איזמירלי בן ה-18, שגדל בניר דוד, בחר להגיע לגרעין הנח"ל המתחדש, שהינו חלק מפרויקט "הנח"ל חוזר לגבולות", בעקבות הסיפור המשפחתי, אבל לא רק. "גם הסבים שלי היו בנח"ל", הוא מסביר, "אבל הבחירה שלי הגיעה בעקבות 7 באוקטובר. אחרי האסון פתאום לא הרגיש לי שיש מריבות בתוך המדינה. כולם באו רק לעזור, להתנדב ולתת יד איפה שצריך, אז גם אני רציתי לעזור, וזאת הדרך שלי".
המסלול החדש הוא פרויקט משותף של ההסתדרות החלוצה - הכוללת את תנועות דרור ישראל, הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, השומר הצעיר ותנועת תרבות – והתנועה הקיבוצית. הוא מתאפשר הודות לתמיכה של הפדרציות היהודיות של ניו-יורק, לוס-אנג'לס ופילדלפיה, וקרן הביתה. בעיצוב המודל החדש היה מעורב האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. מי שחיבר יחדיו את הכוחות השונים היה איציק שמולי, מנכ"ל המשרד הישראלי של פדרציית ניו-יורק.
"מגן עדן לגיהינום"
נחל עוז, שהוקם ב-1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, נמצא כעת בתהליך שיקום מורכב. "לפני 7 באוקטובר אמרנו על נחל עוז שהוא 99 אחוז גן עדן ואחוז אחד של גיהינום, ובסוף זה התהפך", מספר יו"ר הקיבוץ אילן מורג. ב-7 באוקטובר 2023, היום שבו החברים היו אמורים לחגוג 70 שנה להקמת הקיבוץ, נרצחו 15 מתושביו ושמונה נוספים נחטפו".
כיום, כמעט שנתיים לאחר הטבח, הקיבוץ עדיין נראה כמו "אתר בנייה אחד גדול", כפי שמתאר זאת גלעד ירכי, חניך נוסף בגרעין. ירכי, שמגיע מהצפון, מסביר כי המוטיבציה שלו להצטרף לגרעין נבעה מכך ש"הרבה חברים שלי היו מפונים ובקיבוצים שאני מכיר הקהילות התפרקו, אז אני מבין את החשיבות של לאחד את הקהילות האלה ולהחזיר אותן הביתה".
הקשר בין נחל עוז לפרויקט "הנח"ל חוזר לגבולות" התחיל בשלב מוקדם של המלחמה. "כשדיברנו וחשבנו מה צריך לעשות בקיבוץ כדי להחיות אותו, אז אמרנו שזה הזמן להחיות את גרעיני הנח"ל שהיו פעם", מספר מורג.
השהות בנחל עוז חושפת את החניכים למציאות הקשה של החיים בגבול. לאורך תקופה ארוכה הם שמעו פיצוצים וחיו תחת איום מתמיד, אבל זה בדיוק מה שחיזק את הביטחון שלהם שהם נמצאים במקום הנכון. עבור איזמירלי הבחירה לבוא לכאן קשורה גם לחוויה הקהילתית. "זה לתת שנה שבה אתה גר עם החברים ואתם עובדים ועושים הכל ביחד", הוא מסביר.
פורקוש רואה במלחמה נקודת מפנה, שהבהירה לה את החשיבות של החיים בגבול. "הצורך הוא מטורף בכל מקום", היא אומרת, "אבל פה זה משהו אחר לגמרי. חווינו כאן פיצוצים קבועים, אזעקות שכיחות והתמודדות יומיומית עם חיים בצל המלחמה. אבל דווקא החוויה הזאת משכנעת אותי שאני במקום הנכון".
התקווה לחזרה לחיים
בעוד שהצעירות והצעירים רואים בקושי הזה רובד שנותן יותר משמעות לפעילות, משפחות רבות מתמודדות עם שיקולים אחרים לחלוטין. כ-45 משפחות מנחל עוז בחרו להאריך את תקופת הפינוי. "הלחימה המתמשכת חייבה אותנו להביט למציאות בעיניים", אומר אחד המפונים. לפני שיקבלו החלטות חדשות, הם רוצים לראות מה יהיו התוצאות האמיתיות של ההסכם.
הניגוד הזה – בין הצעירים שרצים אל הגבול לבין המשפחות שנמנעות מלחזור אליו – מדגיש את המורכבות של תהליך השיקום.
ואולי בשל כך, יו"ר הקיבוץ אילן מורג רואה בחניכים מקור של כוח. "החבר'ה הצעירים האלה מגיעים עם המון להט בעיניים שלהם, עם המון רצון. אלה חבר'ה שנותנים לנו תקווה", הוא אומר.
המטרה, לדבריו, פשוטה: "בסוף אנחנו רוצים לראות פה יישוב נורמלי, שאנשים קמים בו בבוקר ויש שקט, הולכים לגנים ומביאים את הילדים, אחר הצהריים הילדים משחקים במגרש ובקיץ הבריכה פתוחה".
החניכים עובדים בתחומים שונים: שיקום פיזי של הקיבוץ, עבודה חקלאית, ופעילות עם בני הנוער המקומיים. איזמירלי אומר ש"זה מחמם את הלב לבוא לקיבוץ, לעבוד ולתת מעצמי וממה שלמדתי בבית. תחושת השליחות היא מאוד גדולה".
בזמן שמינהלת תקומה מקדמת תוכניות שיקום בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, החניכים הצעירים מייצגים מקור תקווה אחר. הם מביאים איתם לא רק כוח עבודה, אלא גם אנרגיה ואמונה בעתיד. פורקוש רואה את המצב בפרספקטיבה רחבה יותר: "אני חושבת שכרגע בקיבוצים צריך הרבה עזרה כי הם מאוד פגועים. השיקום ייקח עוד הרבה זמן".
למי שמתלבט אם להצטרף לגרעין הנח"ל, היא אומרת: "יש צורך אדיר עכשיו. לכו לקיבוצים ותראו בעיניים שלכם".
ראשת האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, דליה ינקו: "לאחר ה-7 באוקטובר החלטנו ליצור מסלול נח"ל ישן-חדש לגבולות. יצירת המסלול נועדה לחזק את ההתיישבות בגבולות ולענות על צרכי היישובים. לשמחתנו, מצאנו שותפים גדולים בתנועות הנוער, בתנועות ההתיישבות ובעיקר בבני הנוער הערכיים שלנו".
