הנה מילה שעשתה קריירה מסחררת אף יותר מבינה מלאכותית: רשת. השימוש העממי בה זינק באלפי אחוזים והיא מופיעה בכל תחומי חיינו. במקביל קם דור של חוקרי רשתות, במגוון רחב של מקצועות והתמחויות. ממחקריהם הסתבר שלרשתות השונות מאפיינים דומים, בין אם אלו רשתות של כבלי חשמל או רשתות של נוירונים (תאי עצב) במוח האנושי.
"הגילוי פורץ הדרך בתחום זה", אומר בשיחת חג פרופ' ברוך ברזל, "הוא שהרשת, מערכת המורכבת מחוליות רבות, היא ישות חדשה עם תפקודים חדשים והתנהגות משותפת לכל חלקיה. יש לה חיים משלה.
"נוירון אחד במוח האנושי לא מסוגל לחשוב, 100 מיליארד הנוירונים במוחנו המחוברים למערכת מאוד מורכבת, מאוד מסובכת, יוצרים יחדיו את התבונה האנושית היחידה במינה".
"האדם", מוסיף פרופ' ברזל, "הוא יצור בודד, אך 7 מיליארד בני אדם על פני כדור הארץ יוצרים יחדיו את הרשת של החברה האנושית. המעבר מיחיד לרשת הוא סוג של קפיצת תהום ממיקרו למקרו".
עולמנו הוא אפוא עולם של רשתות, ועליהן מבוססת גם הבינה המלאכותית שכשמה כן היא, מלאכותית. למערכות של רשתות בטבע, לעומת זאת, אין ולא היה מתכנן-על; הן אחד מפלאי היקום, אומר בהתפעלות של מדען פרופ' ברזל, איש אשכולות מודרני: מתמטיקאי, פיזיקאי, חוקר רשתות, ראש מעבדה במרכז רב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, מרצה באוניברסיטאות אמריקאיות מובילות, חתן פרסי מדע יוקרתיים, הוגה דעות ומרצה על יהדות. שומר מסורת המקפיד על נוכחות בבית כנסת ומגדיר את יהדותו כ"ליברלית שוחרת חירות ושלום".
כשנשאל מהם תפקידיו של מדען בחברה הוא משיב: "להבין, לחזות ולהשפיע". טרם מלאו לו 50.
מהן התגליות הבולטות של מדע הרשתות?
פרופ' ברזל: "ראשית, כאמור, העובדה שרשת היא ישות נפרדת מכל חוליותיה. נפרדת מהותית. שנית, וזה מרתק במיוחד, רשת היא מקום מאוד לא שוויוני. אין הוגנות וצדק ברשתות. יש בהן צמתים מאוד עמוסים ופחות עמוסים, יש חוליות חשובות ויש צווארי בקבוק. ראה לדוגמה את טוויטר או טיקטוק. למשתתף אחד ברשתות אלו יהיו מאה עוקבים, לאחר מיליון עוקבים. השונות עצומה, הרבגוניות אדירה.
"אנחנו מגלים את זה גם במוח האנושי, גם במערכות של גנים, גם בחברות של בני אדם. מגלים בביולוגיה, ברפואה, בטכנולוגיה, בסוציולוגיה. והחשיפה השלישית המכרעת – לרשתות יש נטייה ברורה למבנים דומים, בין אם זו רשת של דואר אלקטרוני או של נגיף הקורונה או של חשמל או של שוקי ניירות ערך. זה מה שמאפשר את הניתוח המתמטי המתקדם שלהן ואת היישומים המעשיים שלו".
"אנחנו מוצאים בכל רשת ארכיטקטורה דומה", מפרט פרופ' ברזל, ולכן יש, לדבריו, "שפה מתמטית משותפת לרשתות. יש להן אותו בסיס מתמטי ואותה דינמיקה אוניברסלית. ברגע שבו אנחנו מוצאים מי ברשת משפיע יותר, מי פחות ואיך המידע מתפשט אנחנו יכולים גם לקבוע מהם הצמתים הקריטיים, החשובים והעמוסים ביותר ולהציע למקבלי החלטות את הדרכים הכי יעילות לשתק חלקים מרשתות כדי לעצור את התפשטות המגפה או את תקלת החשמל או וירוס בדואר האלקטרוני או מפולת בשווקים, ובמקביל לחזק רשתות אסטרטגיות המותקפות לעיתים מאוד קרובות על ידי האקרים וגורמי כאוס".
העיקרון המשותף: כדי למנוע קריסה של כל הרשת צריך להשבית כמה ממוקדי הזרימה החשובים בתוכה. "אך בסך הכל", מדגיש ברזל, "למערכות רשתות מורכבות יכולת מופלאה לשרוד ולהשתקם. הן עמידות, הן מאריכות חיים. קשה לפורר אותן, להפתעתנו".
בתקופת הקורונה המליצו פרופ' ברזל ועמיתיו למחקר על שיטה מהפכנית המבוססת על מדע הרשתות להימנע מסגר מלא על כל המשק ולחתוך בשיעור חד את קצב ההדבקה בנגיף.
"מערכות שירותי הבריאות הציבוריות יוצרות רשתות משלהן", הוא מסביר, "והמערכת הישראלית היא מהמובילות והיעילות בעולם. קופות החולים, במיוחד כללית, משקיעות משאבים משמעותיים בחדשנות טכנולוגית ומדעית והטמעה של הבינה המלאכותית.
"במעבדת הרשתות שלנו בבר-אילן פיתחנו חברת הזנק ייחודית (Opmed.ai) המשתמשת בבינה מלאכותית כדי לסייע בניהול אופטימלי של נכסים במחסור, כמו חדרי ניתוח, מיטות ברפואה דחופה, ציוד שיקומי ועוד. מזיזים את הפעולות והמשאבים על גבי הרשת כדי להגיע לניצול הכי נכון. בתחומים אלו מערכת הבריאות הישראלית היא סופר-מתקדמת".
האם חקר הרשתות גילה גם תכונות אופייניות מיוחדות להתפשטות מידע כוזב?
"במחקרים התגלה שאכן יש מאפיין כזה. השקר, מסתבר, מתפשט הרבה יותר מהר מהאמת. לוקח זמן לנסח מידע מבוסס ועובדתי ולוקח זמן לבדוק ולאמת אותו בכל צומת של רשת. לכזב ולשקר, לעומת זאת, יש רגליים קלות. הם לא עוצרים לבידוק ודוהרים על פני הרשתות".
"כמעט כל טכנולוגיה ששינתה את עולם התחבורה או התקשורת", אומר פרופ' ברזל, "נועדה להקל את החיבור בין בני האדם על פני הגלובוס. כיום זורם ברשתות חברתיות מידע עצום והדבר תורם לדמוקרטיזציה שלו. הוא נגיש בקלות לכל. זה ההישג – וגם הסיכון.
"המוח האנושי לא פיתח עד כה מנגנוני הגנה אוטומטיים מפני שקרים, זיופים והסתה. לכן כמשתמש ברשת אתה חייב לבחון היטב אם מה שעלה בה הוא אמת או כזב, רעיון חיובי או הולכת שולל. הבחינה עליך, הבחירה עליך. אסור לנו להשלים עם הצפת הרשתות בהסתה ושקרים".
בשם היהדות
לצד עיסוקיו המדעיים, פרופ' ברוך ברזל מרבה להגות, לפרש ולהרצות על יהדות, מדיניות ודמוקרטיה. אלו כמובן השקפותיו האישיות, לא של המוסד האקדמי שבו הוא מועסק. ב-7 באוקטובר הוא הוזמן לנאום בעצרת המונים למען הדמוקרטיה בצומת קפלן; לאחר הטבח העצרת בוטלה. "התכוונתי לומר בה שהיהדות שלי היא ציונית וליברלית, מבוססת על שלושה עקרונות: חירות, שוויון וכבוד לכל אדם, אלא שעקרונות ליברליים אלו נתפסים עכשיו כהתרסה אל מול הזהות היהודית של המדינה. האמת הפוכה – הזהות היהודית של אבות הציונות הייתה פתוחה, מתונה, מקדשת את כבוד האדם, את כוח המדע ואת היצירה האנושית. ההזדמנות והמשימה שלנו הן להחזיר לחיים את הזהות הליברלית הזו".
בהפגנות להגנת הדמוקרטיה לפני אוקטובר 2023 השתתפו מאות אלפים. עכשיו היקף המחאה מצומצם בהרבה.
"הישראלים מותשים. אכפת לנו, אבל אנחנו מותשים. אתה לא יכול להילחם כל כך הרבה זמן בלי להגיע לקהות חושים, ואנחנו בקהות חושים, כולל חוש האמפתיה לזולת ויכולת השתתפות בצערם וכאבם של אחרים. הממשלה מנצלת את הקהות והתשישות הללו לניהול מדיניות חוץ, ביטחון, כלכלה וחברה שרוב הציבור שולל. היא עלולה גם להשחית את הבחירות הקרובות. לא לבטלן, כן להשחיתן. כדי למנוע זאת הציבור צריך להוכיח שהוא לא רדום. לא אדיש".
"זה לא יהיה פשוט", הוא אומר בדאגה, "מפני שהמחלוקת הציבורית המכרעת היא כבר לא על שמאל מול ימין, אלא על מדינה ליברלית מול אנטי-ליברלית. השתרשה אצלנו התפיסה שלפיה החרדים הם המייצגים האותנטיים של היהדות, ולכן הזהות היהודית של המדינה מתממשת דרך ויתורים לחרדים. בהתאם, הליברליזם נתפס כמנוגד לזהות היהודית הזו. בעיניי, ערכים ליברליים הם ליבת היהדות, שהיא הרבה יותר מגוונת. הזהות היהודית החילונית תופסת נפח לא פחות מרכזי מהזהות החרדית. כשאנחנו נאבקים על ליברליות, זה לא מאבק נגד הזהות היהודית. זה מאבק עליה".
מהשיחה עם פרופ' ברזל אני מסיק שהשקפתו המדינית מכוונת רחוק. "באוקטובר 2023", הוא אומר, "נשברה הקונספציה שלפיה די בניהול הסכסוך. גם הישראלים שיהיו מוכנים לפתרון של שתי מדינות חוששים, בצדק, שמדינה פלסטינית, אם תקום, תהיה כושלת, אלימה ועוינת. אבל במקום לראות בכך מבוי סתום, צריך לראות אתגר: הבה נשאל את עצמנו מה חסר היום כדי שתוכל לקום לצידנו מדינה ידידותית ומתפקדת בעוד 10-15 שנה? לשנות את החינוך, לבנות תשתיות, לגדל מנהיגות מתונה? כשאלו הדרישות, הבה נעזור להם לממש אותן. זה חשוב מוסרית, אבל בעיקר זהו אינטרס ראשון במעלה שלנו. במקום להיגרר, שמדינת ישראל תיזום ותציב תוכנית לשיקום החברה הפלסטינית. תעזור להניח כבר עכשיו את היסודות למדינה ידידותית ומתפקדת שתחיה לצידנו מחר. אם אפילו לא ננסה, קשה לדמיין עם מה ניאלץ להתמודד בעוד עשור".
נתקלת בחרם אקדמי בעבודתך כחוקר ומדען?
"שמעתי מקולגות על צורות שונות של חרם שקט – דחיית פרסומים, ביטול הזמנות לכנסים, סירוב לשתף פעולה ועוד. חלה גם ירידה חדה במספר הסטודנטים הזרים במוסדות האקדמיים. בתנאים כאלה קשה לשמור על איכות המדע".
