אפשר לסמוך על רפי רשף ועל ניסיונו הרב באמנות האנדרסטייטמנט, שיצליחו לסכם במדויק את היום שאחרי חשיפת ה"הסכם" לסיום המלחמה: "עוד תוכנית, עוד שעה בסימן המתנה לתשובת חמאס", אמר המגיש הוותיק בפתח הרצועה שלו בחדשות 12. ככה נשמע מי שמבין מה תפקידו: לשכנע את הצופים והצופות שהמסטיק שהם לועסים כבר תכף יממה מכיל טעמים חדשים ומגוונים.
לעומת האלטרנטיבות, אצל רשף עדיין ניתן לאתר איזו שארית של מנטה, והנימה הסרקסטית והמפוכחת מסייעת בהתמודדות עם עייפות החומר ובעיקר עם דלותו. אולם גם במשמרת שלו, שהייתה סקפטית וביקורתית לעומת האופוריה באותו אולפן ערב קודם, לא נרשמה פריצת הדרך המיוחלת, כלומר זאת שתציע הסתכלות שונה בתכלית על האירוע שלשום: למשל שתיקח בחשבון את הרזומה המפואר של טראמפ בהכרזות גרנדיוזיות שנגמרו בנפיחה חלושה (צפון קוריאה, "עסקת המאה", רוסיה-אוקראינה, תוכנית הטרנספר ועוד); שתגלה שה"תמיכה" של מדינות ערב לא ממש נעולה (דובר על "תמיכה במאמצים"); וגם שתכיר בפה מלא בכך שאפילו ה"כן" של ישראל אינו באמת "כן", מאחר שה"הסכם" כולל פחות ירידה לפרטים מכל טופס הרשמה לקופת חולים, לרבות מפה שנותנים לילד לצייר כדי שיפסיק להפריע.
למעשה, אותה "המתנה לתשובת חמאס" אינה אלא הציפייה לשמוע ממנו את הביטוי השחוק עד זרא: "כן, אבל". ובכן, לא רק חמאס ישיב ב"כן, אבל", משום שהמסמך שיצא מהבית הלבן עובר בקושי בתור ראשי פרקים לפני דיונים מרתוניים ומתישים, שבמהלכם גם ישראל יכולה להגיד "כן, אבל". זה בדיוק מה שעשה אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, בראיון ל"מהדורת היום" של חדשות 12: "יש לנו פה מסגרת כללית טובה... אנחנו יודעים שבעזה לא קובעת התוכנית הכללית. מה שקובע בסוף זה הפרטים, וישנם הרבה פרטים שעליהם צריך לדבר". הנה "כן, אבל" תוצרת כחול לבן.
בינתיים, ביקום מקביל המכונה גם ערוץ 14, עסקו בליקוק פצעים ושימור פנטזיות. "בעולם האמיתי לא תקבל יותר", הסביר ארז תדמור, שמבחינתו "העולם האמיתי" מתגלה רק כשנתניהו נאלץ לרדת מעץ. כשהמגיש שמעון ריקלין קונן על מות "תוכנית ההגירה", תדמור השיב כנשוך נחש: "מה שעושים הלוחמים מדי יום, מפעילי הדי-9 והבאגרים, הטייסים של חיל האוויר שמפילים שם את הטילים והנגמ"שים שמתפוצצים שמה כל יום בעשרות ומרסקים שכונות שלמות... רצועת עזה נהרסת כליל. מה יקרה כשתסתיים המלחמה? איפה הם יחיו?"
מה יש לומר, נחמד מצד תדמור לנסח באופן קוהרנטי ומשכנע כל כך כמה מהטענות האיומות ביותר נגד מדינת ישראל. לאור דברים כאלה, נותר רק לקוות שבקשת הסליחה של יהודים רבים ביום הכיפורים הזה לא תיתקל בתגובה של "כן, אבל".
