1. כמו התלמיד שתמיד מצביע ראשון, נתניהו מיהר להגיב. הוא שבר את קדושת השבת - שחשובה כל כך לשותפיו - כדי להצהיר בתגובה להודעת חמאס כי הוא קיבל את תוכנית טראמפ לסיום המלחמה. לשכת רה"מ אפילו מיהרה לפרסם שישראל נערכת ליישום מיידי של השלב הראשון בתוכנית טראמפ, כלומר שחרור מיידי של כל החטופים.
נשמע טוב - אבל רק אם נתעלם מהתגובה המלאה של חמאס, שבה נאמר בין היתר שלא יהיה שלב ראשון לפני שנדע מה יקרה בשלב השני והשלישי. במילים אחרות: ארגון המרצחים דורש תיקונים בתוכנית, בדגש על קבלת לוח זמנים מפורט לנסיגת צה"ל מהרצועה וסירוב לוותר על אמצעי הלחימה שיבטיחו את קיומו. טראמפ, כמו טראמפ, הודיע שחמאס ענה בחיוב לתוכנית שעוזריו רקחו, ודרש מהצד הישראלי להפסיק מיד את ההפצצות בעזה.
קיצורו של עניין: שום דבר לא סגור, משום שכבר למדנו שהאלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
2. הניסיון הנואש להשוות בין העימות עם הפלסטינים לבין עימותי עבר עם מצרים וירדן, שהגיעו לכדי הסכם שלום, לוקה בחסר. למצרים היה את אנואר סאדאת, שהפתיע את סביבתו כשעלה על מטוס והציע שלום לישראל. עד כדי כך הוא הפתיע אותנו, שהרמטכ"ל דאז מוטה גור העריך שמדובר בהונאה. בהמשך הדרך, קם בצד הישראלי יצחק רבין, שהציע לערפאת לסיים את העימות - ונרצח. בצד הפלסטיני אין מנהיג בעל שיעור קומה שיחצה את קו העוינות כלפינו, ולמרבה הצער גם בצד שלנו אין מתנדבים שיעשו זאת מיוזמתם.
ההיתכנות למדינה פלסטינית לצידנו ירדה מאוד לאחר 7 באוקטובר. נשאלת השאלה מה האלטרנטיבה, מה התוואי שסביבו תהיה הסכמה לאומית. הלוואי שיתקיים דיון בסוגיה הזו בבחירות הבאות.
3. "המודיעין ממכר ומשכר ומרדים אותך", אומר אחד ממשתתפי סדרת המופת שערך וכתב עמרי אסנהיים, "מה קרה לצה"ל". הרשו לי להציע כותרת לתחקיר הבא: מה יקרה לצה"ל. משום שלעניות דעתי, תמיד ננצח ותמיד נופתע מחדש. הקונספציה והיהירות שבה אנחנו לוקים תחזורנה על עצמן גם בהפתעה הבאה. כך היה ביום כיפור 1973 וכך היה ב-7 באוקטובר 2023.
4. לפני ימים אחדים הלכה לעולמה אליזבת "ללי" גרהאם וויימות', בתה של קתרין גרהאם, המוציאה לאור המיתולוגית של "הוושינגטון פוסט". ללי הייתה מראיינת חדה, שגילתה הבנה עמוקה בזירה הבינלאומית. היא פתחה בפני מקבלי ההחלטות בצד הישראלי כל דלת בכל צומת של הכרעה בעולם. והיא הייתה חברה נפלאה שלי ושל משפחתי.
5. ביום כיפור הזה, אחרי שנתיים ארורות, חזרנו ילדיי, נכדינו ונכדתנו להשתתף בתפילות בישיבת "מעלה אליהו" בתל-אביב. אמרתי לראש הישיבה, הרב חיים גנץ, שאחת המסקנות שאליהן הגעתי אחרי האסון שחווינו היא שהגיעה השעה להשאיר מחוץ לסדר היום של החיים שלנו את הפלגנות ואת הכעסים, ולנסות לבנות מחדש דרך שעליה נצעד כולנו יחד - כי פנה יום.
פניתי לדברים שאמר דיוויד פוסטר וואלאס, סופר ומסאי אמריקאי מהמשפיעים בדורו, לבוגרי קולג': "האמת בה' בידיעה עוסקת בחיים לפני המוות. היא עוסקת בלהגיע לגיל 30, אולי אפילו 50, בלי לרצות לירות לעצמך בראש. היא עוסקת בערך האמיתי של חינוך אמיתי, שאין לו דבר עם ציונים או תארים". במילים שלי: להיות בן אדם. לדעת לתת בלי לצפות לתמורה.
המצב נשמע טוב - אבל רק אם נתעלם מהתגובה המלאה של חמאס. שום דבר לא סגור, משום שכבר למדנו שהאלוהים נמצא בפרטים הקטנים