הכנסות רפתות החלב ביישובי עוטף עזה עלו בשנת 2025 בכ-30% מסך ההכנסות של היישובים, זאת לאחר שההכנסות מגידולי השדה צנחו בעקבות הבצורת שפוגעת ביבולים וכן כתוצאה מצמצום שטחי הגידול. מאז 7 באוקטובר, צה"ל אוסר על עיבוד אדמות חקלאיות הצמודות לגדר הביטחון.
נתונים אלו נחשפו בביקור שדולת החקלאות בשבוע שעבר בעוטף עזה, יחד עם בכירי ענף החלב, שהתייצבו נגד הרפורמה שמוביל משרד האוצר – ביטול התכנון בענף החלב ופתיחת יבוא ללא מכס, מה שעלול, לטענתם, לצמצם את הענף הישראלי ולהעביר חלק גדול מהייצור המקומי ליבוא. לדבריהם, הדבר עלול לאיים על קיומם של יישובים בעוטף.
שמיל בלברמן, חבר קיבוץ ניר יצחק ורכז הרפתות בעוטף, אמר ל"ממון" שאחרי 7 באוקטובר חלקן של הרפתות בהכנסות המקומיות עלה, לא בגלל גידול בביקושים או עליית מחירים, אלא בגלל צניחה בהכנסות מגידולי שדה שנפגעו במושבים ובקיבוצים שבאזור. לפי בלברמן, ברבים מהיישובים בעוטף ההכנסה מהרפת המשפחתית היא כמעט עמוד ההכנסה היחיד שנותר.
העוטף תורם כיום כ-400 מיליון ליטר חלב מתוך צריכה שנתית כוללת של 1.5 מיליארד ליטרים. הרפת הגדולה ביותר באזור היא שיתופית – של קיבוץ בארי, קיבוץ מגן וקיבוץ גבולות.
בלברמן הזהיר כי ללא תכנון בענף החלב, הרפתנים לא ישרדו כיוון שיהיו במצב שבו אין מחיר מובטח (מחיר מטרה) לרפתן. לדבריו, "שר האוצר לא סופר אותנו. החשש שלנו הוא לא מיבוא של חלב, אלא מפתיחה מלאה ליבוא גבינות קשות כאשר ק"ג גבינה צהובה-קשה צורך 10 ליטר חלב, שייגרע מהרפתות הישראליות".
בסוף השנה יסתיים ההסכם הקיים שנחתם בעבר בין הרפתנים לאוצר, שמבטיח מחיר לפי נוסחה מוסכמת לליטר חלב גולמי, המבוססת על עלויות ייצור עם אחוז רווח מוסכם. האוצר שואף לבטל את התכנון בענף ואת הנוסחאות.
ח"כ יצחק קרויזר, יו"ר שדולת החקלאות, אמר: "משק החלב הוא עוגן של ביטחון מזון לאומי והתיישבות ציונית. כל פגיעה בענף משמעותה פגיעה בעצמאות הכלכלית, בריבונות הלאומית ובביטחון המזון של ישראל". מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר הוסיף: "ישנם גורמים באוצר ששמו להם למטרה לחסל את ענף החלב הישראלי. המשמעות המעשית היא סגירת המחלבה בבארי, קריסה של רפתות בעוטף ובהמשך גם בערבה, בבקעה ובגולן".
