הקו הצהוב החדש, שעשוי להפוך לקו הירוק בדרום הארץ: לפי מפת הנסיגה הראשונית של צה"ל מרצועת עזה, שהציג בשבת נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ, מרגע שהכוחות ייסוגו מהעיר עזה, מציר נצרים שבמרכז הרצועה, וממרחבים גדולים בחאן-יונס וברפיח שבדרומה, יוכל חמאס לשוב לאזורים אלה עם האוכלוסייה העזתית ולשקם שם את תשתיותיו - אך הפעם יהיה לו קשה בהרבה.
על רקע ההסכמה להפסקת אש, עשרות אלפי עקורים שעזבו בחודשים האחרונים את בתיהם מתלבטים אם לנסות לשוב אליהם, או להישאר בדרום הרצועה בתנאים קשים של רעב, מחסור וחוסר ודאות. אתמול פרסם צה"ל אזהרה פומבית לתושבי הרצועה. על פי הצבא, העיר עזה עדיין נתונה בכיתור, וכל ניסיון של תושבים לשוב לצפון עלול להעמידם בסכנת חיים ממשית.
העיתונאית ביסאן א-שרפי מעזה דיווחה שלא נראית חזרה של תושבים לצפון, וגם לא נסיגה של צה"ל מאזורים שבהם מתבצעות פעולות צבאיות.
ערטילאית ככל שתהיה, מפת "הקו הצהוב" שהפיץ הממשל בוושינגטון - כקו הנסיגה הראשוני לטובת שחרור החטופים - משאירה לצה"ל שליטה זמנית, ובתרחיש של פיצוץ המגעים גם קבועה, על אזורים נרחבים יותר מאזור החיץ הנוכחי - אך ברוב השטחים הבנויים והעירוניים ברצועת עזה תוחזר השליטה לידי חמאס.
ניתן להניח שלמפה הוכנסו במכוון "עיזים", כדי להתפשר מול חמאס על הישג לכאורה שיביא בימים הקרובים, בנוגע לשלב הראשוני של ההסכם. כך למשל, במפת "הקו הצהוב", רצועת הביטחון הישראלית הסמוכה לגבול הוכפלה ואף שולשה בחלק מהמקומות לעומת מצבה כיום: מוצבי אזור החיץ, הבמ"קים (בסיס מבצעים קדמי) נמצאים בשנה האחרונה במרחק ממוצע של 800-700 מטרים מגדר המערכת, ברוב מרחבי הגבול.
"הקו הצהוב" מרחיב את האחיזה הצה"לית עמוק יותר מהמוצבים הקיימים הללו, שכבר אוישו ומוסדו, לטווחים של 1.5 ק"מ במרכז הרצועה, שלושה ק"מ מול העיר עזה, שלושה ק"מ וחצי בצפון הרצועה ואף שישה ק"מ וחצי בדרומה. יש בכך כמובן עומק מבצעי גדול יותר להרחקת איומים מהגבול, אך צה"ל כבר בנה כאמור קו הגנה חדש בשנה וחצי האחרונות בטווחים קצרים יותר כדי לסכל פלישה עתידית בנוסח 7 באוקטובר.
מבחינת צירי הביתור שצה"ל פרץ בדרום הרצועה במבצע מרכבות גדעון א' כקלף לחטופים תמורת נסיגה מהם, מפת ה"קו הצהוב" כוללת נסיגה מצירי "מגן עוז" ו"מורג" - אך באופן חלקי. חלק מציר הביתור האורכי, "מגן עוז", יישאר בשליטה ישראלית לאורך המו"מ לעסקה מלאה, ובכך חלקה המזרחי של חאן-יונס יישאר מבותר מחלקה המערבי. עם זאת, תהיה נסיגה רחבה יותר מציר "מורג" שחתך לרוחב בין חאן-יונס לרפיח.
על פניו, מפת ה"קו הצהוב" היא "חלומית" עבור ישראל: סוף סוף יושג יעד המלחמה בדמות השבת החטופים מהשבי, וזאת בזמן שצה"ל עדיין יישאר באזור חיץ עמוק יותר מרצועת הביטחון הקיימת. אם לאחר שחרור החטופים יתפוצץ המו"מ וישראל תיכנס שוב לקיפאון מול חמאס, "חלום" ההתיישבות של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר באזורים מסוימים ברצועת עזה עדיין יוכל להתגשם: צה"ל ישלוט עדיין על שטחים שהיו בשליטה ישראלית לפני ההתנתקות ב-2005. בצפון הרצועה למשל יהיה רכס ניסנית תחת שליטה צה"לית, ובדרום הרצועה יישאר חלק ממה שהיה פעם גוש קטיף, וזאת בזכות המשך האחיזה בציר פילדלפי הגובל עם מצרים.
לא בכדי סמוטריץ' ובן גביר תומכים פסיבית בעסקה עם חמאס בעצם כך שבינתיים הם לא עוזבים את הממשלה.
