במקביל למגעים לעסקת חטופים והפסקת אש, מתרחשת דרמה של ממש באשר להרכב המטה הכללי של צה"ל, סביב מספר תפקידי מפתח של הקצינים הבכירים המנהלים את זירות המלחמה השונות. בימים אלו מתקיימים דיונים בין הרמטכ"ל אייל זמיר לשר הביטחון ישראל כ"ץ, כשברקע עומדות המלצות ועדת אלוף במיל' סמי תורג'מן, שבחנה את תחקירי צה״ל.
כפי שפירסמנו, בשל חומרת הממצאים הרמטכ״ל יצטרך לבחון את המשך שירותו של ראש אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר, שהיה ראש חטיבת המבצעים 7 באוקטובר. הוועדה מצאה שהתחקיר שנעשה באגף המבצעים היה לא מקצועי ועשה הנחות לאלוף בינדר. מי שמונה לתחקר את חטיבת המבצעים היה תא״ל במיל' רלי מרגלית, חברו של ראש האגף המכהן באותם ימים, אלוף עודד בסיוק.
ועדת תורג׳מן מצאה ליקויים רבים בניהול התחקיר, עד כדי פסילתו, והמליצה על הקמת ועדה נוספת. בהסתמך על ועדה זו החליט הרמטכ״ל הקודם, הרצי הלוי, לקדם את בינדר לראש אגף המודיעין. משפחות שכולות פנו אז לבג״ץ נגד ההחלטה, והשופטים קבעו כי אין עילה להתערבות, בהסתמך על התחקיר הצה”לי. כעת, בעקבות מסקנות ועדת תורג׳מן, ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהם יעתרו מחדש, ולשופטים תהיה בעיה קשה לדחות את העתירה. הרמטכ״ל זמיר מצידו מגבה את אלוף בינדר באופן פומבי ובדיונים טוען כי הוא עשה עבודה מצוינת, גם במערכה מול חיזבאללה, מול איראן ובשאר הזירות, ולכן לא נכון לטלטל מחדש את הארגון שנמצא בתהליך שיקום, ונכון לאפשר לו לסיים את קדנציה, גם אם מקוצרת.
ייתכן שהפתרון הזמני יהיה הקמת צוות תחקיר חדש, שבראשו יעמוד בכיר בצה״ל לשעבר שגם פיקד על חטיבה בעברו, עם פרק זמן מוגבל, או שבג״ץ יתערב.
אלא שזו רק ההתחלה. “תפוח האדמה הלוהט” הבא הוא המינוי של מפקד חיל האוויר הבא, במקומו של אלוף תומר בר. מדובר בחבר פורום מטכ״ל הבכיר ביותר שנותר בתפקידו מאז 7 באוקטובר.
גם לו, כמו לאלוף בינדר, יש אחריות לכישלון 7 באוקטובר, אך היא פחותה משל מי שהיה ראש חטיבת המבצעים, שהיה אמור לתת את הפקודה בזמן. בקרב על הירושה, מועמד עיקרי הוא תא״ל עומר טישלר, שהיה ראש מטה החיל ב–7 באוקטובר ועד היום. טישלר נחשב למפקד מצטיין בחיל האוויר, בזכות שילוב של ניסיון מבצעי רחב, יכולות פיקוד גבוהות ומקצועיות מוכחת. במהלך שירותו שימש בתפקידי מפתח, כולל מפקד טייסות קרב, מפקד בית הספר לטיסה, מפקד בסיס נבטים וראש הלהק המבצעי. הוא זוכה להערכה רבה מהרמטכ״ל שרואה בו מועמד יחיד, וגם מצד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובמיוחד מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתחקירים שבוצעו לא נמצא דופי בתפקידו. הבעיה שנוצרה נובעת מהסטנדרט הבעייתי שקבע שר הביטחון כ"ץ, לפיו כל מי שכיהן בתפקיד כלשהו ב-7 באוקטובר לא יקודם.
כ"ץ ביטל את קידומו של ראש מטה פיקוד הדרום, תא״ל מנור ינאי, לתפקיד מטה אחר, ואף לא העלה אותו בדרגה. כך גם נהג כלפי תא״ל אליעד מואטי, שכיהן כמפקד חיל הגבולות. העוול שנגרם למואטי חמור אף יותר: הוא שימש כקצין חיל ראשי של מערך האיסוף הקרבי, לא כמפקד ישיר, ולא פעל בציר המבצעי שלא היה באחריותו. יתרה מכך, הוא נכנס לתפקידו רק שמונה ימים לפני 7 באוקטובר. כ"ץ כבר אישר בעבר את קידומו של מואטי לתפקיד מפקד צאלים, וכעת פסל אותו באופן שרירותי להתמנות למפקד אוגדת הבשן ברמת הגולן. “כל בר דעת מבין שאין למואטי שום נגיעה למחדל”, אומר בכיר בצה״ל. מואטי אחראי על הדרכה, הכשרות וכוח אדם, לא על הפן המבצעי.
הוא גם בן הציונות הדתית, גדל בחטיבת גבעתי ועזב אותה כמח"ט חודש וחצי לפני 7 באוקטובר. לחבריו אמר שהוא ישמח אם יבחנו את תפקוד החטיבה שהשאיר למחליפו – חטיבה שהצטיינה, צריך לומר. ההחלטות לגבי שני הקצינים הללו גרמו לזעם רב בצבא. השר החליט להעניש קצינים שלא אשמים בדבר - ללא נימוק, וללא קביעת קריטריונים עקביים. תא״ל מנור ינאי נושא באותו תפקיד שתא״ל טישלר נושא בחיל האוויר כראש מטה. איך ניתן למנות את טישלר לאלוף ולהותיר את ראש מטה הפיקוד ללא תפקיד רוחב? הקצינים הצעירים אינם מבינים את ההיגיון, ויש מרמור רב. במקום לייצר יציבות למערכת, השר יוצר כאוס תוך שהוא מנסה “לחנך” את הרמטכ״ל. ההחלטות הללו עלו לדיון בקרב קצינים בכירים, ובמכללה לביטחון לאומי הביעו החניכים זעם רב בפני מפקדם, אלוף דן נוימן, וטענו שאינם יכולים להסביר את ההחלטות. “טישלר הוא הכי טוב שיש לנו, אין ראוי ממנו לתפקיד, הוא הצטיין לאורך כל הדרך ולא נמצא אחראי למחדל, ומעיקרו הוא מועמד יחיד – אסור לאבד אותו”, אמר מפקד חיל האוויר לשעבר. הבעיה היא הסטנדרט הכפול שקבע שר הביטחון, שמטלטל את כל הצבא.
