שנתיים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוגשו עד כה לרשם הירושה 1,938 בקשות בענייני עיזבונות (רכוש) של חללים ונרצחים מהמלחמה, מתוכן 1,840 בקשות לצו ירושה במקרים שבהם לא נערכה צוואה, ו-98 בקשות לקיום צוואה שהותיר המנוח/ה. כלומר, כ-95% מהנרצחים ומהחללים בטבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל לא הספיקו להותיר אחריהם צוואה. בין השאר מאחר שרבים מהם היו צעירים – כך עולה מנתונים של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, עו"ד בן ציון פיגלסון.
לשם השוואה בדוח סיכום הפעילות של האפוטרופוס הכללי לשנת 2023 טופלו אז כ-1,450 בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה לחללים ולנרצחים במלחמה וגם בשנת 2023 אחוז הנרצחים שלא ערך צוואה עמד על כ-95 אחוז.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל עולם הירושה בישראל נדרש להתמודד עם שאלות משפטיות ואנושיות שלא התמודד עימן עד המלחמה הנוכחית. מאחורי כל בקשה לצו ירושה עומדת משפחה שאיבדה בן, בת, הורה או אח – ועכשיו נדרשת להתמודד גם עם ההיבטים המשפטיים של האובדן. בהובלת משרד המשפטים בתוך חודש אחד מפרוץ המלחמה, ב-7 בנובמבר 2023, תוקן חוק הירושה כך שהוסדרו סוגיות ייחודיות הנוגעות לנפגעי המלחמה. אחד הסעיפים החדשים קבע כי בני משפחה שנפטרו בסמיכות זמנים, כמו אלו שנרצחו יחד ב-7 וב-8 באוקטובר, ייחשבו כאילו נפטרו באותו מועד, גם אם קיים פער של דקות או שעות. התיקון נועד למנוע עיוותים שנובעים מהסדרי הירושה הרגילים, שבהם אפילו הפרש קטן בזמן הפטירה עלול לשנות את זהות היורשים או את החלק מהירושה שכל אחד מהם מקבל.
בנוסף, הורחב שיקול הדעת שניתן לרשמי הירושה, המאפשר להם לקבוע חלוקה אחרת של העיזבון (הרכוש) אם הדבר מוצדק בנסיבות מיוחדות. כך, לדוגמה, במקרה שבו בני זוג נרצחו מבלי שהותירו אחריהם ילדים, והורי האישה מצד אחד ואחיו של הבעל מצד שני ביקשו להסדיר את הירושה ביניהם, איפשר התיקון להגיע להסדר מוסכם: ההורים ירשו את הנכסים בישראל, והאח ירש את הזכויות של בני הזוג בחו"ל, חלוקה מוסכמת שמנעה מחלוקות מיותרות.
האם ירשה לבדה
תיקון נוסף עסק בהסתלקות מירושה, כלומר, ויתור על הזכות לרשת לטובת קרובים אחרים. החוק החדש הרחיב את מעגל הקרובים שניתן להסתלק לטובתם, כך שחל על משפחות חללי חרבות ברזל וכולל גם הורים, קרובי משפחה נוספים ואף בני זוג לשעבר. המטרה: להקל על חלוקת העיזבון ולמנוע הליכים משפטיים מיותרים. לפי נתוני האפוטרופוס הכללי, כ-90 משפחות שכולות כבר השתמשו בהוראה הזו. באחד המקרים שטופל, חייל שנהרג במלחמה לא היה בקשר עם אביו. האם ביקשה לרשת לבדה את בנה שנפטר. בשיתוף פעולה בין האפוטרופוס הכללי, צה"ל ומשרד החוץ, אותר האב בחו"ל, הוסבר לו ההליך והוא חתם על תצהיר הסתלקות. כך יכלה האם לרשת את כל עיזבונו של בנה, שאותו גידלה לבדה.
במקרים מסוימים נדרשו רשמי הירושה לטפל בסיטואציות רגישות. כך, למשל, אם טענה לאחר שבתה נרצחה במלחמה שאינה יודעת את זהות האב וביקשה לרשת לבדה. רשמת הירושה ביצעה חקירה מקיפה ולאחר שנחה דעתה כי מדובר בטענה אמיתית, ניתן צו ירושה הקובע שהאם יורשת לבדה.
"העיקרון שמנחה אותנו הוא לשים את האנושיות לפני הפורמליות", אומר האפוטרופוס הכללי, עו"ד בן ציון פיגלסון. "מאחורי כל תיק יש בני משפחה והאפוטרופוס הכללי פעל כדי לאפשר למשפחות השכולות להתמודד בכבוד עם האובדן, בלי להיאבק בבירוקרטיה".
