תחום מסעיר, שעדיין מצליח להפתיע כיום חוקרים, נמצא במרכז מחקרם פורץ הדרך של זוכי הנובל לפיזיקה השנה: המנהור הקוונטי.
ועדת הנובל בשטוקהולם הכריזה כי פרס נובל בפיזיקה השנה יוענק לשלושה חוקרים - בריטי, צרפתי ואמריקאי - על חלקם בגילוי תופעת המנהור הקוונטי, בעבודות שהחלו לפני כ-40 שנה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה-ברברה. ג’ון קלארק, מישל דוורה וג’ון מרטיניס זכו בפרס על "ניסויים שחשפו את הפיזיקה הקוונטית בפעולה" — מחקר שסלל את הדרך לפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות דיגיטליות. "אני המום לחלוטין", אמר קלארק בשיחת טלפון שנערכה עימו. "מעולם לא עלה בדעתי שזה יכול להיות הבסיס לפרס נובל". עם זאת הוסיף בגאווה: "אני מדבר עכשיו בטלפון נייד, ואני מניח שגם אתם - ואחת הסיבות שבגללן הוא בכלל עובד היא גם בזכות כל העבודה הזו".
בניסויים שעשו ב-1984 ו-1985 הראו שלושת החוקרים כי מערכת שבה פועלים חלקיקים גדולים, יכולה להתנהג בתנאים מסוימים כמו מערכת קוונטית. הגילוי סלל את הדרך לפיתוח וייצור של מערכות הצפנה, חיישנים ובימינו גם מחשבים קוונטיים.
"נפלא לחגוג את העובדה שפיזיקה קוונטית, גם אחרי מאה שנה, ממשיכה להפתיע אותנו," אמר פרופ’ אולה אריקסון, יו"ר ועדת נובל לפיזיקה. "היא גם שימושית בצורה עצומה".
מחשבים קוונטיים משתמשים בעקרונותיה כדי לבצע משימות שלמחשבים קלאסיים עלולות לקחת מיליוני שנים. עם זאת, התחום בעל פוטנציאל לפתור בעיות גלובליות דחופות, ובהן שינויי האקלים, אך עדיין ניצב בפני אתגרים — בהם שיפור הדיוק של שבביו — וזמני ההגעה למחשוב קוונטי מסחרי עדיין שנויים במחלוקת.
