ל"חוק פלאנק" של אי-רציפות האנרגיה, שהיה בסיס למכניקת הקוונטים, יש גם תאום לא זהה שעונה לאותו שם: טיעון שהפיזיקאי הנודע מקס פלאנק מביא באוטוביוגרפיה שלו, באשר לטבעה של ההתפתחות המדעית. העיקרון, בנוסחו התמציתי, הוא "המדע מתקדם מלוויה ללוויה" - כלומר, תיאוריות חדשות במדע מתקבלות בדרך כלל לא דרך שכנוע ענקי הידע הקיים, אלא רק לאחר שהללו והשפעתם יורדים מהבמה. מהפכות פרדיגמה, במינוח של תומאס קון.
אבל פלאנק לא דיבר על מהפכות. התקדמות "מלוויה ללוויה" משמעה הדרגתיות. מהפכה מדעית עשויה לקחת שנים עד שבסיסה החדש יציב דיו. עם ישראל נדד 40 שנה עד שדור המדבר הלך לעולמו. ההקשר לימינו אלה איננו, חלילה, ההתקדמות מלוויה ללוויה. נניח לרגע את המלחמה. מדובר במה שקדם לה: התחושה, זה זמן מה שמאחורי מצוות יישוב הארץ של רבני הציונות הדתית, עם הבלנד הרציונלי של פורום קהלת והקצף של אבירי ההפיכה המשפטית, חבויה הנחה מובלעת שהציונות נוסח בן-גוריון ומגילת העצמאות - על ה"קפלניסטים" וה"לשעברים" הדבקים בה - היא דור מדבר. שהמדינה השתנתה וזזה ימינה. "חוזרת למקורותיה האמוניים".
איך תיראה המדינה היהודית שלאחר דור המדבר? זה קצת יותר מעורפל. לכאורה המשותף בין כלל יורשיהם ה"ימנים" של דורות מגילת העצמאות "השמאלנים" הוא האמונה במסורת ישראל. כלומר, מצד אחד, חצרות הגלות החרדיות החוסות תחת כנפיה של "הממלכה" הציונית, ומעדיפות "שעבוד מלכויות" כזה על פני מדינת הלכה - שכך ביטחונן מוטל על קלגסי הממלכה. בקצה השני, הימין הדתי הקיצוני ופורום קהלת, שיחד עם שר המשפטים לוין זיהו את המניפולציה על מדינת חוק דמוקרטית ככלי הזמין יותר לשלוט ביהודים ולרשת את הארץ מידי הפלסטינים. רק שבכך כבלו עצמם ליסודות החקיקה של דמוקרטיה פרלמנטרית ברוח מגילת העצמאות, והם נאלצים לשאוב לגיטימיות מקאנונים מערביים, זרים לחלוטין למסורת ישראל, ומסתבכים במגבלות שהדבר מטיל על השלטון האוטוריטרי שאותו הם מנסים לבסס. אך מעל לכל, הם מסרבים לראות יותר את צעיריהם נהרגים בקרב כדי לגונן על חצרות החרדים הנהרגות בעול תורה.
שני הקצוות האמוניים הסותרים הללו של מדינת העתיד נסמכים על מפלגת שלטון, שממורשתה נשארו רק "כסף, כוח, כבוד", ושכמו יציע בכדורגל קמה ויושבת להוראותיו של איש אחד עם רמקול. הדבר היחיד המדביק היום את שעטנז הסתירות הבלתי מתיישב הזה, של הבטחות אלוקיות עם "נגיעות" עכשוויות, הוא החשש מהאופוזיציה. איך תתקיים כאן מדינה בלי המסה ה"שמאלנית" של ישראלים, שתידחף לשוליים - גם אם לצורך הדיון נניח שזו אפשרות ריאלית? בקהלת נתלים בדמוגרפיה. לדעתם בעשור השלישי של המאה יהיה בישראל רוב יהודי שומר מצוות. אלא שהגידול בתחזית מבוסס על החרדים - ואיך ייראו אז הצבא ומוסדות המחקר והפיתוח? איך ייראו האקדמיה וההשכלה הגבוהה, ומה ילמדו שם? איך משלבים 20 ומשהו אחוז מיעוט ערבי של אזרחי המדינה, ללא עקרונות מגילת העצמאות - מגרשים גם אותם?
יסודותיה של מדינת ישראל הונחו בחוכמה רבה ב-15 במאי 1948, כשכל מרכיביו וגווניו השונים של העם היהודי באים על החתום. בית שלישי, יהודי, דמוקרטי, נאמן לעקרונות מגילת האומות המאוחדות. רק על יסודות אלה יכולנו לבנות כאן מדינה מודרנית ויצירתית, למרות המתחים הפנימיים. ואלה חישוקי החבית שלוין ורוטמן ניסו לקרוע בינואר 2023, כפי שעו"ד בומבך חשף כשדיבר בשמם מול בג"ץ. העם היהודי לא התקבץ בארץ ישראל כדי לחדש את מלכות דוד, או לבנות בית מקדש שלישי. הוא התקבץ "שוחר שלום ומגן על עצמו", כלשונה של מגילת העצמאות, כדי לבנות מקלט בטוח ממלחמות נצח. זו תמצית השפיות המדינית וחוכמת המעשה היהודית. "שוחר שלום ומגן על עצמו". רק משום כך מתקיימת כאן מדינה. ובעומק ליבו, הרוב היהודי המסורתי מבין ויודע זאת.
ידידיה יערי כיהן כמפקד חיל הים וכמנכ"ל רפאל
