בשני סופי השבוע האחרונים פורסם ב"ידיעות אחרונות" תחקיר בן שני חלקים על המרגל המצרי אשרף מרואן, מאת רונן ברגמן ויובל רובוביץ, שבו פורט חלקו במהלך ההטעיה המצרי מול ישראל ערב מלחמת יום הכיפורים. אני מכיר את הנושא היטב, מתוקף תפקידי בעבר בקהילת המודיעין כמאתר סוכני מודיעין כפולים או מוחדרים.
מרואן נבדק לבקשת המוסד ארבע פעמים: שלוש לפני מלחמת יום הכיפורים ופעם לאחריה. המוסד העמיד את כל תיקיו המבצעיים והאישיים לבדיקתנו, והבדיקות שללו היותו כפול או מוחדר. הבעיה המרכזית בתיאוריית ההכפלה וההונאה היא שאם המצרים רצו להונות באמצעות מרואן, היה עליהם לנקוט דרך פשוטה: לא להתריע על מלחמה ולא להזעיק את ראש המוסד. הזעקת ראש המוסד מעידה דווקא על היותו של מרואן לא מוכפל.
כמו כן, אין הונאה בלי מטרה. אם המטרה הייתה תקיפת ישראל, מרואן דיווח אמת. אם המטרה הייתה הונאת מועד התקיפה, מרואן דיווח אמת. אם המטרה הייתה הונאת שעת שי"ן, מרואן דיווח את מה שידע לפני יציאתו ממצרים. שירותי מודיעין זרים וערביים העריכו כי צה"ל מסוגל לגייס בחירום בתוך 24 שעות ולגייס פומבית בתוך 12 שעות. התרעת מרואן, ביום חמישי, 4 ביולי 1973, איפשרה לצה"ל לבצע גיוס חירום - והמצרים לא יכלו לדעת שישראל לא תגייס.
הנזק הביטחוני שגרם מרואן למצרים לא יכול להיות מוצדק בהקרבתו על מזבח ההונאה: "ידיעות הזהב" שהעביר אינן דרושות להונאה אלא פוגעות בה. כך נופלת שוב טענת ההכפלה
כמו כן, מרואן ניסה להתנדב כסוכן בשלהי תקופת נאצר - וכך מתנפצת טענת ההכפלה, שהרי מצרים לא הכינה הונאה למלחמה שטרם נולדה. מרואן גם לא ראה עצמו כסוכן מודיעין. בראייתו, שיתוף הפעולה שלו עם ישראל נועד להצלת האומה הערבית. הוא ראה עצמו מורם מעם ולא שלוחו של אחר: הוא בז להנהגה המצרית, וסאדאת נחשב בעיניו לחדל אישים ומניפולטור.
מרואן זכה להתמנות לתפקידים בכירים, ובין היתר היה אחראי על קשרי מודיעין חשאיים של סאדאת עם ארה"ב, בריטניה, צרפת, איטליה, סעודיה, לוב ועוד. הקשרים הקנו לו ביטחון לקיים מפגשים עם מפעיליו הישראלים כמעט באופן גלוי. הוא סירב להחזיק מכשיר קשר חשאי, מחשש שלא יוכל לנמק הימצאותו אם ייחשף - ואם היה מוכפל, המודיעין המצרי היה שמח להחזיק מכשיר קשר חשאי ישראלי, ללמוד את הצי"ח ולבצע דלף הונאתי בזמן אמת. כך עושה כל שירות מודיעין.
מרואן העביר "ידיעות זהב" מקוריות שכללו סטנוגרמות, פרוטוקולים, איגרות בין מנהיגי מצרים ובכיריה לבין מקבילים זרים, דיוני צמרת במצרים עם הרוסים ואחרים, עסקות נשק, תוכניות מלחמה, סד"כ צבאי ופעילות ותוכניות אופרטיביות. הנזק הביטחוני שגרם למצרים אינו יכול להיות מוצדק בהקרבתו על מזבח ההונאה - "ידיעות זהב" אלה אינן דרושות להונאה, אלא פוגעות בה. כך נופלת שוב טענת ההכפלה.
באפריל 1971 החליט סאדאת להניע פתרון מדיני במלחמה מוגבלת. מרואן דיווח. בנובמבר 1972 החל המטכ"ל המצרי לתכנן מלחמה (גרניט 2 משופר). מרואן דיווח. בפברואר 1973 מרואן דיווח על תוכנית "הצריחים הגבוהים" (חציית התעלה ותפיסת רצועה לאורכה). אם הייתה הונאה והכפלה - היא הייתה יכולה להיות רק ממועד זה. וערב המלחמה, אם מפעילי מרואן רצו היו להונות אותנו, הם היו צריכים לדווח "תרגיל". מרואן, לעומת זאת, דיווח אמת: "מלחמה". אז איפה ההונאה?
אל"ם (בדימ’) שמעון (סיימון) לביא שירת בחיל המודיעין ועסק בין היתר באיתור סוכנים כפולים שהוחדרו לקהילת המודיעין בישראל עבור המוסד ויחידת היומינט חמ"ן מס' 154
