חרבות ברזל, הארוכה והארורה במלחמות ישראל נכנסה לישורת הסיום. החטופים אמורים לחזור, צה"ל אמור לסגת, חמאס אמור להתקפל, דונלד טראמפ אמור לנאום (ולקבל פרס נובל לשלום; בהחלט מגיע לו) והמזרח התיכון אמור לעלות על דרך חדשה. מי שלא מאמין שיתבונן היטב בצילומי החתימה על ההסכם בין ישראל לחמאס בקהיר; על החיבוקים הלבביים. אין כמותם לשקף את המזרח התיכון החדש. או לפחות בדרך לחדש.
אבל המלחמה לא הייתה רק מתישה וארורה. היא הייתה גם הרסנית ויקרה. לנו ולהם; להם כמובן הרבה יותר.
2 צפייה בגלריה
(חימום היחסים. טראמפ בדיון עם נשיאי המדינות הערביות | צילום: אי־אף־פי, BRENDAN SMIALOWSKI)
משרד הביטחון מעריך את עלויותיה של המלחמה, שנמשכה שנתיים, ב-210 מיליארד שקל, לא כולל את כספי הסיוע השונים לנפגעים ולמפונים. העלות התקציבית הישירה והעקיפה נאמדת ב-250 מיליארד שקל. לכך נוסף אובדן הצמיחה בשל גיוסי מילואים ופינוי האוכלוסייה; כלכלני האוצר אומדים את אובדן הצמיחה בשנתיים ב-120 מיליארד שקל. התמונה העולה מסכומי עתק אלו מאוד חדה: כלכלת ישראל נעשתה ענייה, בעקבות המלחמה, במאות מיליארד שקלים, עד כדי רבע מהתוצר המקומי השנתי. אף על פי כן, העוני הלאומי לא תורגם לעוני פרטי. הממשלה מימנה את ההוצאות הנוספות בהגדלת החוב (גייסה עוד 200 מיליארד שקל חוב ציבורי נטו), בקיצוץ בהוצאות של משרדים אזרחיים ובמיסוי מפתיע, כתוצאה ממכירת חברות הייטק ושינויי חקיקה, שהכניס עשרות מיליארדים חד-פעמיים.
בחזרה לעתיד
בשנתיים הקרובות הגירעונות הממשלתיים יהיו פחות עמוקים ומפחידים. תקציב הביטחון יידרש להיכנס למסגרת של צמצומים. לא נופתע, אומרים כלכלנים באוצר, אם הגירעון בתקציב יירד במהירות ל-3% תוצר ואף למטה מזה. החוב הציבורי אמנם יגדל אך במעט – ועד 2030 יתכנס לרמה שמתחת ל-60% מהתוצר. כמו לפני המלחמה.
קצב הצמיחה של המשק יואץ משמעותית. איומי החרם האירופי יוסרו מסדר ביום, בשורה ענקית לא רק ליבואנים ויצואנים. לכולנו. בנק ישראל מצפה בשנה הבאה לצמיחה של 5% וברבע האחרון של 2025 אפילו ליותר מכך. המשקיעים הזרים שישבו על הגדר יקפצו ממנו אלינו. ההייטק הישראלי, ובמיוחד המגזר המכונה "טק עמוק" (מחקר ופיתוח מדעי) מפתה אותם להשקיע בו. הריבית כמובן תרד, הדולר יירד. דירוג האשראי ישתפר במקצת. בהיסוס מה אומר פרופסור בכיר לכלכלה: על סמך תקדימי העבר אני משער שאחרי המלחמה נראה את ישראל בגאות כלכלית לפחות בשנתיים הקרובות.
במבט רחב צריך להודות: ישראל לא זקוקה לשיקום ולא להתנעה מחדש של הכלכלה. היא לא על הקרשים. כפי שנכתב כאן לא פעם, המשק עמד עד כה בהצלחה רבה במבחן המלחמה הארורה. עוד בשורה: גורמים בכירים במערכת השלטונית משוכנעים שאחרי השלמת "תוכנית השלום של טראמפ" צפויה לקרות נורמליזציה נוסח הסכמי אברהם עם שלוש מדינות מוסלמיות: אינדונזיה, סעודיה וקטאר. אולי אפילו בסדר הפוך. יהיו לכך השלכות כלכלית דרמטיות.
וכשיתחיל שיקום עזה, ישראל חייבת להיות בפנים. לא להוביל, כן להשתלב. עם כל הכבוד לאמריקה ולקטאר, עזה היא השכנה שלנו ולא שלהם. לנו יש אינטרס גורלי במה שמתחולל בה.
וכמה המלחמה עלתה להם, לעזתים? מ-2007, ערב ההשתלטות האלימה של חמאס על רצועת עזה ועד סוף 2022, במרוצת 15 שנים, קטן התוצר הריאלי לנפש של הציבור הפלסטיני בה ב-2.5% לשנה. מדי שנה בשנה נהיו עזתים יותר ויותר עניים. משטר חמאס הביא לכך שרמת החיים של משפחה ברשות הפלסטינית ברצועה הייתה ב-2022 נמוכה בשני שלישים מרמת חייה של משפחה פלסטינית בשטחי הרשות בגדה המערבית. 53% מהעזתים חיו אז מתחת לקו העוני, לעומת 13% בלבד מהפלסטינים בשטחי הרשות.
המלחמה העמיקה את הפערים עד אינסוף. לפי סקירות של הבנק העולמי הפעילות הכלכלית ברצועת עזה קרסה אשתקד ב-85% ובעוד כ-25% השנה, בשעה שבשטחי הרשות הפלסטינית מתרחשת השנה צמיחה כלכלית ריאלית של לפחות 10%. על פי הדוחות של הבנק העולמי והערכות בישראל, תשתיות החיים ברצועת עזה הרוסות ב-90%, מחנות הפליטים הגדולים מחוקים, התקשורת לא קיימת, יש מחסור בחשמל, במים, במזון (כן, גם במזון), בשירותי הבריאות, החינוך והרווחה. למעשה בכל. אין מקומות עבודה במגזר הפרטי המשותק וכמיליון תושבים עקורים מבתיהם וחיים רק על סיוע הומניטרי חיצוני. רבבות עזתים נהרגו במלחמה ורבים הרבה יותר נפצעו. זו ארץ חרבה.
העתיד? אפשרי. עלות השיקום של רצועת עזה הוערכה בעבר ב-50 מיליארד דולר וגדלה מאז ל-70 מיליארד דולר. כסף אדיר לעזה, כסף קטן לקטאר, הנסיכויות, סעודיה וכמובן ארה"ב של טראמפ. כבר בדצמבר 2023 החלו מגעים בינלאומיים ראשוניים לגיבוש תוכנית שיקום ופיתוח לעזה ליום שאחרי, במעורבות פוליטיקאים אמריקאים ואירופאים בעבר ובהווה ואנשי ממשל ועסקים ערבים. טיוטות הוחלפו, פגישות נערכו ושמו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר עלה בדיונים כמתאם ראשי עתידי של פרויקט עזה. אחר כך העבודה המשותפת על הפרויקט גוועה; היא התחדשה בתנופה – ובחשאיות – בשבועות האחרונים. המניע ברור: רק פיתוח כלכלי מסיבי של הרצועה, תוך שיטוח מוחלט של מחנות הפליטים ובינוי שכונות וערים במקומם, תוך ביטול מוחלט של אונר"א ויצירת מקומות תעסוקה עסקיים במקומה, יסלול את הדרך לביטול שלטון חמאס. בקרב המומחים יש גם הסבורים שאפילו חמאס, אחרי המכות, ההרג והחיסולים, עשוי להשתנות. כמו שהשתנה אש"פ והשתנו המורדים הסורים.
בינה או בועה
הנה שאלה גורליות המטרידה את אמריקה: האם הבינה המלאכותית (AI) היא בועה מלאכותית? בתשובה לשאלה זו תלוי, לדעת רבים, העתיד הכלכלי של מעצמת העל המשגשגת (עדיין) תחת ממשל דונלד טראמפ.
רוצ'יר שארמה, יו"ר "רוקפלר הבינלאומית", מראה לעולם כולו כיצד המשק האמריקאי תלוי כעת תלות מוחלטת בתוצאות ההימור על הבינה המלאכותית. המספרים שהוא מציג מסחררים: חברות AI אחראיות ל-80% מהעלייה במדדי המניות בבורסות, ההשקעות הזרות במאות מיליארדי דולרים מופנות רק לענפים הקשורים בבינה המלאכותית, כשני שלישים מהגידול בתוצר המקומי של ארה"ב מקורם בהשקעות בחוות שרתים ומפעלי שבבים ייחודיים לבינה מלאכותית ועוד. "האמריקאים מתייחסים ל-AI כמו לתרופת פלא לכל חולשות המשק שלהם, מצפים ממנה לנס הבראה", הוא פסק. הוא חושש שאלו תקוות שווא.
כמותו טוען גם הפרופ' למדעי מחשב וויליאם ז'אנוויי. לדעתו, לשיגעון הבינה המלאכותית מאפיינים ברורים של בועה, כלומר תופעה הדוהרת לקראת פיצוץ בלתי נמנע. יש בבירור, הוא קובע, מרוץ השקעות שאינו משקף תחזיות ביקוש מציאותיות. תוך פרק זמן לא ארוך יתברר שהתמורה להשקעות אלו נמוכה בהרבה מהצפוי ושרובן – 95% מהן, לפי תחזיות מנומקות - מועדות להיכשל. היקיצה למציאות האכזרית, הזהירה גם בנאומה השבוע מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומי קריסטלינה גיורגייבה, עלולה לחתוך את שערי המניות של חברות ה-AI, לגרור את השווקים למשבר ולדרדר את הצמיחה הכלכלית העולמית.
פחד הבועה מושרש בטכנולוגיה. הבינה המלאכותית, נכון להבהיר, משתמשת במעגלים חשמליים הבנויים משבבים זעירים מאוד, בשיטה ייחודית המאפשרת למחשבי העל של AI לעשות את מה שהיה בעבר בלתי אפשרי: לבצע במקביל כמות ענקית של משימות חישוביות. הדגש על "מקביל". מי שפיתח ומשביח את המוצרים הללו היא יצרנית השבבים והמעגלים החשמליים האמריקאית אנבידיה, לה נוכחות משמעותית בישראל וכוונה מוצהרת להתרחב. פרוסת הסיליקון המיוחדת שלה שמה GPU (יחידת עיבוד גרפי) ועוצמתה נמדדת דווקא בוואטים, יחידות של צריכת החשמל הנדרשת להפעלתה.
יקר לבנות חוות שרתים מבוססת GPU ויקר עוד יותר להפעיל אותה. היא זוללת אנרגיה, מים, קירור וחומרי גלם ייחודיים. אנבידיה החזיקה שנים בכמעט בלעדיות במגזר מעבדי GPU שאכן כשמן שימשו לעיבודים גרפיים ועריכת וידיאו. כשהתפרצה לתודעת ההמונים המערכת העממית של הבינה המלאכותית ChatGPT מבית היוצר של OpenAI (עוד) לפני שלוש שנים, התחילו הביקושים לזנק ועימן השווי של אנבידיה. כעת שוויה הבורסאי עולה על 4,000 מיליארד דולר – 4 טריליון דולר – והיא ללא ספק החברה הבורסאית עם השווי הכי מנופח בהיסטוריה. כאן מקור הדאגה: כדי שהחלומות על בינה מלאכותית המתקרבת לבינה אנושית יהיו ריאליים, יש להגדיל דרמטית את כוח המחשוב העומד לרשות המפתחים. להוסיף עוד יצרניות גדולות של שבבים ומעגלים חשמליים ייחודיים ל-AI, לבנות עשרות אם לא מאות חוות שרתים (ומחשבי על) שישתמשו בכמויות חשמל מצמררות ולהתגבר על מחסורי תשתיות נוספים כאלה ואחרים. כל זה כמובן עולה ויעלה המון, אבל המון, כסף.
רק השבוע נודע על התקשרות בין החברה של סם אלטמן לבין יצרנית שבבי מחשב AMD לפיה היצרנית תמכור למפעילת הבינה המלאכותית 20 ג'יגה וואט של יכולות מחשוב – שוות לכוח חשמל של 20 תחנות כוח גרעיניות. ערכה הפיננסי של ההתקשרות נאמד בטריליון דולרים. אלא שלאלטמן והחברה החדשנית שלו אין ולא יהיו די מזומנים לשלם תמורת השבבים והשירותים; היא מפסידה כסף. לכן נוצרות בין ענקיות הטכנולוגיות יחסים מורכבים (ומסוכנים) של תן וקח, של עסקאות סיבוביות, של מתן אשראי מוסווה ושל הסדרים חצי-מונופוליסטיים. השווי הבורסאי המאוחד של שש חברות הטכנולוגיה הגדולות – אנבידיה, מיקרוסופט, אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק – הוכפל במרוצת השנה והוא כבר עומד על 20 טריליון דולר; רווחיהן הסתכמו ב-660 מיליארד דולר "בלבד". השווי עולה פי 30 על הרווחים.
וזו האמת העירומה: המודל העסקי של הבינה המלאכותית להמונים טרם נוצר. לפי סקר רב לאומי שפורסם השבוע כ-70% מהפניות ל-AI לא מתייחסות לענייני עבודה אלא מבקשות עצה לחיים אישיים, לגמרי בחינם. למשתמש/שואל פרטי אין כל כוונה לשלם. לא מפתיע, לכן, שלפי התחזית של חברת הייעוץ הכלכלי מקינזי השימוש בבינה מלאכותית עשוי, בשנים הקרובות, להגדיל את פריון העבודה בארה״ב ב-0.1% בשנה בלבד. "אין צפי למהפכת פריון", קובעים חוקרים באוניברסיטת אוקספורד.
להצלת פרויקט הבינה המלאכותית ממפולת תידרש בעתיד מעורבות חזקה של ממשלות: חילוץ פיננסי, סובסידיות, ערבויות וגיבוי תקציבי. שורדי הפיצוצים והמשברים העתידיים ירוויחו – בסופו של דבר – כסף יפה ועימם תרוויח האנושות כולה, מבטיח יו"ר ומנכ"ל אמאזון ג'ף בזוס. הוא אף מכנה את ה-AI "בועה חיובית". אני נוטה להסכים איתו.
כיצד תשתלב ישראל של אחרי המלחמה באותה "בועת AI חיובית" – על כך בכתבה הבאה בסדרה.
