שני צעירים עם אור בעיניים נותנים נשיקה לבובה מיניאטורית של הנשיא טראמפ באמצע הלילה. זה לא עוד לילה של שטויות בין חברים אלא התפרצות אושר ושמחה שאין כדוגמתה. אחרי שעומר שם טוב ואלי-ה כהן שרדו את השבי הנורא בעזה ויצאו לחופשי הם לא הפסיקו להיאבק לרגע על חבריהם שעוד שם. והנה זה קורה.
רשימת התודות ארוכה אבל המנצח הגדול הוא נשיא ארצות-הברית, שבכלל נושא עיניים לנורווגיה, שם יכריזו על הזוכה בפרס נובל לשלום. הלילה ההוא, בין שלישי לרביעי, הוא לילה שכולו חירות. של אושר העולה על גדותיו. וגם של תעתוע. מי מכוון ומי מוביל? איך הדמות האקסצנטרית ביותר בעולם היא זו שבכוחה לסגור עסקה? ומה המקום של כוח וכבוד במשוואה. אם היו יכולים, היו עומר ואלי-ה נותנים לטרמאפ פרס נובל במו ידיהם. ואולי גם נשיקה.
